הארי אחרי הקרב

לא היה לי כוח לעבור על שגיאות. אז סלחו לי מראש.

הארי חיכה לג'יני בתחנת הרכבת, התאריך היה ה-20 לדצמבר, התאריך שבו מתחילה חופשת חג המולד.
הארי היה לבוש היטב, סוודר עבה שקיצ'יר סרג, מעליו לבש הארי מעיל בצבע שחור. השלג שהתחיל לרדת בתחילת השבוע לא הפסיק כלל, נראה שכמות השלג השנה שברה שיאים חדשים.
בתחנה חיכו עוד כמה משפחות, אבל יחסית לתחילת הלימודים התחנה ניראתה ריקה.
הרכבת הגיעה בדיוק בשעה המיועדת, הארי חיכה לפנים המוכרות שעמדו לרדת מהדלתות.
ואז הוא ראה אותה. את ג'יני. שיערה הג'ינג'י התנופף ברוח החזקה " הארי " היא קראה שראתה אותו, היא רצה אליו, שמטה את המזוודה והצמידה אליו נשיקה ארוכה.
הייתה זאת הנשיקה הארוכה ביותר שלהם, הארי הרגיש שזה היה ניסיון לפצות על כל החודשים שהם לא התראו.
הארי הרים את המזוודה של ג'יני, אחז בידה והם התעתקו אל הדירה שלו.
הם סעדו את ארוחת הצהריים ואז פנו לשבת על הספה, הם דיברו הרבה, הארי סיפר על העבודה שלו וג'יני על הלימודים שלה.
וכשנגמר להם הנושאים הרציניים לדיבורים התחילה ג'יני לספר דברים שטותיים, היא עידכנה את הארי ברכילויות חמות מהווגורטס .
"המורה החדש לשיקויים יוצא בסתר עם המורה החדשה לחקר מוגלגים אבל כולם יודעים מזה" סיפרה ג'יני.
"מספיק דיבורים, כואב לי כבר הראש " מלמל הארי.
ג'יני חייכה ונישקה אותו על פיו בעדינות "יותר טוב?" שאלה.
"מעט. אבל עוד לא הגיעה אלי כל ההשפעה"
ג'יני נישקה אותו שוב ושוב.
" מה עושים היום ?" שאלה ג'יני לבסוף והניחה את ראשה על חזהו של הארי.
" נהנים מחברתו של השני ?"
ג'יני צחקה ועצמה את עינייה, הארי ליטף את שיערותיה האדומות בעדינות.
הארי כמעט נרדם גם הוא כשלפתע הופיע פטרונוס כסוף בצורת שונר, הארי זיהה את הפטרונוס, הוא היה שייך לקינגסלי.
" הארי, תגיע בדחיפות אל המשרד שלי" אמר קולו של קינגסלי והחיה נעלמה.
הארי שלא רצה להעיר את ג'יני התרומם בזהירות, אך ג'יני התעוררה.
"מה קרה ? הארי ?" היא שאלה בקול עייף ומנומנם.
"תחזרי לישון. קינגסלי קרא לי, אני אחזור בקרוב" השיב ונשק לה בעדינות.
הארי התעתק אל הכניסה למשרד הקסמים, הוא נכנס דרך השירותים ומיהר אל משרדו של שר הקסמים.
משרדו של קינגסלי היה עמוס בבכירי המשרד, בראשי המחלקות, בהילאים רבים, ועל כולם היה אפשר לראות את הדאגה שבפניהם.
"הארי, טוב שבאת, שמעת את החדשות ?" מיהר קינגסלי לכיוונו.
"לא"
"אוכלי המוות הצליחו לברוח מהמעצר,"
"מה ? איך זה יכול להיות ?" אמר הארי בזעזוע והפתעה.
" מסתבר שהיינו צרכים לעשות בדיקות טובות יותר על אנשי המשרד" השיב.
הארי הביט בו בבלבול רב.
" קללת אימפריו, לפחות שלושה מחברי המשרד נשלטים ממש ברגעים אלו על ידי אוכלי מוות,"
"הם שיחררו את כל אוכלי המוות מהאזקבן. אנחנו בצרות."
"קודם כל עלינו להרגיע את הציבור, אנחנו לא רוצים לגרום למהומה גדולה." אמר קורנליוס פאדג'.
"לא" צעק הארי, כל האנשים הפנו את מבטם אליו.
"זכותו של הציבור לדעת על הבריחה, לא למדתם לקח, הא ?" המשיך הארי.
"הארי צודק. למנוע מהציבור את המידע הזה לא יועיל לנו" התערב קינגסלי.
"אבל..." פאדג' ניסה.
"סתום, פאדג', כל עוד אני ראש המשרד אתה צריך להקשיב להוראות שלי" שאג קינגסלי.
"אני רוצה אלי את ההילאים, כל שאר הנוכחים תעלו אל משרדו של הסגן שלי, מי שלא יגיע יודח מתפקידו ויכנס למעצר." המשיך.
כל הנוכחים, מלבד ההילאים כמובן עזבו בהלם ובזעם את המשרד.
"שלחתי אותם לבצע בדיקה אם הם נשלטים בקללת אימפריוס או לאו" הסביר קינגסלי, הפעם בנימה רגועה.
"עכשיו, הילאים, עליכם תעבור עכשיו תקופה קשה במיוחד, המון, המון עבודה תידרש לנו כדי לתפוס בחזרה את אוכלי המוות."
לאחר מכן הם גם עברו את בדיקת האימפריוס. וישר משם הם יצאו לעבודה בשטח.
הארי חזר לביתו בכיכר גרימולד בשעה אחד בלילה, הארי היה מותש לחלוטין, הקבוצה שלו לא צלחה והם לא תפסו אפילו אוכל מוות אחד בכל שעות העבודה.
ג'יני הייתה לבושה בפיז'מה והתרוממה מהספה בדיוק כשהוא נכנס לחדר.
"בריחה מאזקבן" אמר הארי.
"מה ? איך ?" שאלה ג'יני.
" אני מת מעייפות, נדבר מחר" אמר הארי והתכוון לעלות לחדר השינה.
"הארי" אמרה ג'יני אך הארי קטע אותה.
"אני הולך לישון"
"הארי" הפעם ג'יני צעקה. הארי נעצר והסתובב.
"זה לא פייר, דווקא מתי שאנחנו יחד אתה תהיה כל הזמן בעבודה, העבודה יותר חשובה לך ממני ?"
"לא. אבל זה מקרה חירום, אני לא שולט במתי-תהיה-בריחה-המוניתמאזקבן. את חושבת שאני כל כך שמח מזה שזה שזה יגזול מאיתנו זמן יחד," השיב הארי במעט עצבים, העייפות הפכה אותו לעצבני.
"זה עניין של חיים ומוות, הצלת העולם תלויה בזה."
"ברור. אתה תמיד זה שצריך להציל את העולם, מה יקרה אם תפנה מקום לאחרים?!" גם ג'יני איבדה את שלוותה.
הארי קלט מה הוא עשה וניגש לחבק אותה אך היא הדפה אותו מעלייה.
"ג'יני, את לא חשובה לי יותר מהעבודה ואת יודעת את זה, נכון ?" הוא אמר ונשק לה.
"תוכיח לי" היא אמרה בכעס והתעתקה משם.
"אוף, אוף אוף" צעק הארי לחלל האוויר. אחרי כמה דקות של פריקת עצבים הוא עלה לחדרו, נשכב על המיטה ונרדם תוך דקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא