המכתבים (ממשיכים בחיים הארי והשאר)

אז כן המשכתי.....

מוקדש לליוש היפה! תודה לך את חיממת לי תלב!

טוב אפשר לראות את המשך הסיפור לבנתיים מצד ג'יני בפאפיניק ממשיכה...

http://hportal.co.il/index.php?act=fanfiction&showpic=3984&showchap=1 

אני כתבתי....

אני מצפה ממכם לקרוא!

וגם להגיב על הכל...

תהנו:)

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

כשהארי יצא מהבית הוא הרגיש כאילו הוא צריך למלא חור שחסר לו בלב...

זה באמת להתראות חשב. להארי אין שום דבר לא בית ולא חבר או חברה שיתמכו בו.

הוא נזכר איך לפני שלוש שנים הוא רון והרמיוני היו במסע לחיפוש ההורקוקס אז זה היה נראה כמו חלום רע, אבל עכשיו זה פשוט משהו שחלף, משהו שאין יותר.

המסע התחיל כשנסע לרוסיה. כל המשפחה של ריטה סקיטר באו מרוסיה והארי הלך לשם כדי לגשש.

טוק טוק טוק נשמעו דפיקות על הדלת.

"מי שם?" צעק גבר מבעד לדלת

"הארי פוטר אדוני, אני כאן כדי לחפש את ריטה סקיטר בתך או אחותך..."

"ריטה?"

"כן ,זה בית המשפחה שלכם לא?"

"אכן אכן אבל אני איינני אח או אביה של ריטה אני בעלה!"

"מה? לריטה יש בעל?"

"הרגע אמרתי לך שכן. מה אתה לא שומע? זה אני!" אמר בטון ארסי

"כן אויי סליחה."

"זה בסדר אבל ריטה לא פה ריטה נעדרת כבר יותר משנה. אני לא יודע איפה היא או מה היא עושה. היא פשוט ברחה."

המילים פשוט ברחה הדהדו להארי בראש. זה מה שאני עשיתי? שאל את עצמו. 

"הארי? בחור?"

"כן סליחה.."

"אני יכול להציע לך כוס תיי?"

"כן תודה" בעלה של ריטה היה דיי נדיב לפי דעתו של הארי.

"סליחה אדוני אבל מה שמך?"שאל הארי

"לי קוראים רוסיוס ראשליק סקיטר. אתה יודע שאינך צריך לקרוא לי אדוני הרי אני גדול ממך במספר שנים ולא יותר."

"תודה.. רגע איך אתה יודע מה שמי?"

"הארי פוטר אתה אגדה ולא רק בבריטני אלא גם ברוסיה בהודו ובכל מקום אחר. גילך הוא לא סוד!"

אחרי שהארי שתה את התיי ואכל כמות מספקת של עוגיות הוא יצא לדרך. המילים פשוט ברחה המשיכו להדהד לו בראש הרי בסופו של דבר הארי גם פשוט ברח. פתק זה כל מה שהוא השאיר, לא יותר.

כשחשב על הפתק שהשאיר המחשבות נדדו אל ג'יני ועל השבועות המסובכים והאחרונים שהיו לו. כשחשב על ג'יני העיינים שלה קפצו לו לראש והנמשים והשיער המהפנטים שלה. על איך שנפרד ממנה לראשונה. ועל הפעם שעיבד את בתוליו. הכל היה פשוט כמו חלום שנשאר מאחור, חלום שאיי אפשר שיתקיים שנית, חלום עזוב, פשוט חלום.

"אז חשבת שתוכל להרוג אותו* ולצאת מזה בחיים?" אמר קול גברי מאחוריו.

+++++++++

*אותו-אדון האופל, וולדמורט, האיש שאין לנקוב בשמו...

ממש מקווה שתהנו...

ותגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא