מסע קסום בזמן

פרק 8: וידוי אהבה

בבוקר למחרת הכול נראה אחרת. כריסמס שכבה במרפאה כשטום ורייבן לא זזים ממיטתה. דמבלדור רצה לבקר את בתו אך לא יכול היה לעשות זאת כול עוד טום שם, כי זה היה נראה מוזר.

טום נמנם כשראשו נח על שולי המיטה בה שכבה כריסמס כשהיא מלטפת את שערו השחור. "את ממש אוהבת אותו נכון? " שאל רייבן בשקט. היא חייכה. "לא ציפיתי לזה, אבל כן אני אוהבת אותו" אמרה כריסמס. "תחשבי על זה שאם הוא היה מקבל את היחס הזה שהוא מקבל ממך, את האהבה הזאת, הוא בכלל לא היה מגיע להיות וולדמורט" אמר רייבן. "ששש...! הוא ישמע אותך! " הזהירה כריסמס. "טוב, בסדר" אמר רייבן. "אבל אני מסכימה איתך, זה טעות ביחס".

"טומי, טומי..." כריסמס ליטפה את לחיו. טום התעורר ושפשף את עיניו. "לך לנוח קצת, אתה עייף" אמרה כריסמס. "אני רוצה להישאר איתך" אמר טום. "אני פה עם רייבן, לך לישון" אמרה כריסמס ונשקה על לחיו. טום חיבק אותה חזק. כריסמס ליטפה את ראשו וחייכה. "אני בסדר, באמת" אמרה כריסמס. טום נשק על לחיה ויצא מהמרפאה.

"כבר חשבתי שהוא לא ילך" אמר אלבוס בחיוך וביטל את לחש ההנגזה. "אבא! " קראה כריסמס בהפתעה. אלבוס קרב אל מיטתה ועטף את בתו בזרועותיו. "אני כל כך מצטער, לא שמרתי עלייך מספיק טוב, רייבן סיפר לי הכול לפני שהוא הלך למנהל" אמר אלבוס. "לא אבא, זאת לא אשמתך, אני מנסה להרחיק את טום מאומנויות האופל אבל יש כאלה שרוצים אותו קרוב" אמרה כריסמס. אלבוס התיישב ליד מיטתה ואחז את ידה בחום.

"איך את מרגישה? " שאל אלבוס. "עייפה, מדוכדכת, ודיי נגעלת מזה שתומפסון הזה נגע בי" אמרה כריסמס ועיניה התמלאו דמעות. אביה נשק על מצחה. "זה יעבור והכל יהיה בסדר" אמר אלבוס בקול רך.

"עכשיו ספרי לי את מה שאני כל כך רוצה לדעת, מתי המשימה שלך גלשה לקווים כל כך אישיים? " שאל אלבוס בחיוך. כריסמס לא ידעה כיצד להגיב לשאלה הישירה ולחייה נצבעו באדום עז של מבוכה. "אממ... בערך אחרי שהוא ראה אותי ברכבת להוגוורטס ולא הפסיק לרדוף אחרי אחר כך" אמרה כריסמס ולחייה האדימו אף יותר. "וכמו שאני מכיר אותך, לא נכנעת לו בקלות" אמר אלבוס. "לא, לא ממש בקלות, אבל כן נכנעתי יחסית מהר" אמרה כריסמס במבוכה. אלבוס פרץ בצחוק.

כריסמס הייתה בררנית מאוד. בתקופת לימודיה, היו בנים מעטים בחייה שיכלה להגיד שאהבה אותם, בכל אופן כל קשר שהיה לה נגמר דיי מהר. כך כאשר אבדה לה ביער מצאה חבר בדמותו של רייבן, הקנטאור הצעיר, שהיה בררן לא פחות ממנה בקשרים שלו עם שאר הקנטאורים. כך נוצרה לה חברות עמוקה שפיצתה על בדידותו של רייבן ועל הקושי של כריסמס ליצור קשר עמוק יותר עם הבנים איתם היא נמצאת על ספסל הלימודים. היה להם אחד את השנייה ולא היה צורך באף אחד נוסף.

"כריסי, נפלת בפח שלו מהר, לא חשבתי שתתאהבי בו" אמר אלבוס. "הוא ילד טוב, בסופו של דבר" אמרה כריסמס. "כן, ילד טוב שהדרדר לאומנויות האופל" אמר אלבוס. "בינתיים הוא בסדר, וזאת בערך התקופה שבה הוא התחיל הכול לא? " שאלה כריסמס. "לפי מה שידוע לי, כן זאת התקופה" אמר אלבוס. "אז אני וריי פה כדי שזאת תהיה תקופה אחרת לגמרי" אמרה כריסמס. "נכון חמודה, אבל היום לא, היום את הולכת לנוח, כי עברת חוויה קשה מאוד" אמר אלבוס וליטף את שערה. היא הנהנה ועצמה את עיניה. "חלומות מתוקים ילדה שלי" אמר אלבוס בקול רך ונשק על ראשה. "אני אוהבת אותך אבא" אמרה כריסמס ואט אט שקעה לשינה שלווה. "אתה פה רייבן? " שאל אלבוס. "תמיד, תמיד" אמר רייבן. אלבוס ליטף את ראשו ויצא מהמרפאה.

טום חזר שעתיים מאוחר יותר. "טום, מה אתה עושה פה? לא אמרנו שתלך לנוח? " שאל רייבן בקול שקט. "אני לא יכול לנוח כשהיא כאן, רציתי להיות איתה" אמר טום. "היא ישנה עכשיו" אמר רייבן. "עם כל הדיבורים שלכם עכשיו כבר לא" אמרה כריסמס ומתחה את זרועותיה. "אופס..." מלמל טום. היא צחקה. "בוא הנה" אמרה כריסמס והושיטה אליו את זרועותיה. הוא חייך וניגש אליה, נותן לה לחבק אותו חזק. "מה העניינים טומי? " שאלה כריסמס. "אני לא יכול סתם ככה לנוח, אני רוצה להישאר כאן, איתך" אמר טום. היא נשקה על ראשו והכניסה אותו אל מתחת לשמיכה שלה. "אז תישאר פה" היא אמרה בחיוך. טום התכרבל בחיקה כמו ילד קטן, וחש הכי בטוח בעולם. כריסמס ליטפה את שערו באהבה ואט אט נעצמו עיניו. "אני אחזור אחר כך בסדר? " לחש רייבן. היא הנהנה בחיוך. הוא נשק על מצחה ויצא מהמרפאה.  

כשטום התעורר הוא מצא את כריסמס מביטה בו בחיוך. "בוקר טוב, ישנוני" אמרה כריסמס. טום העביר את אצבעותיו בשערו כדי לשוות לו מראה מסודר יותר. "השיער שלך בסדר גמור" אמרה כריסמס בחיוך. הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה. לשונו חודרת אל פיה ומשתלבת בלשונה. הם התנשקו בלהט, באהבה.

טום הרחיק מעט את ראשו. עיניו נותרו עצומות מול עיניה העצומות, שפתיו כנגד שפתיה. "אני אוהב אותך" לחש טום כשהוא מתנשף מעט, ליבו פועם בקצב. שפתיה נגעו בנשיקה עדינה בשפתיו והיא לחשה מחויכת "גם אני אוהבת אותך". הוא נשק בעדינות לשפתיה וחייך חיוך מתוק. היא חייכה.

טום חיבק אותה חזק. "אני מצטער על מה שהיה" אמר טום. היא ליטפה את שערו. "אין לך על מה להצטער, אתה לא אשם, אני לא רוצה לחשוב איך זה היה נגמר אם אתה ורייבן לא הייתם מגיעים" אמרה כריסמס. "אני סיבכתי אותך מלכתחילה" אמר טום. "אל תדבר שטויות, אתה לא סיבכת אותי בכלום, זה הם שהתנהגו כמו חולי נפש, לא אתה" אמרה כריסמס ונשקה על לחיו. הוא נשק על מצחה וליטף את שערה. "טוב לי איתך" אמר טום. "גם לי טוב איתך" אמרה כריסמס.

הפרק הקודם		הפרק הבא