אהבת אמת

"צ'ו, הארי מאחורייך!" נשמע קול דואג, קולו של דראקו מאלפוי.

נערה שחורת שיער הסתובבה. היה לה שיער שחור כמו של צ'ו, אך חלק ורך יותר שהגיע עד קצת אחרי כתפיה. עיניה היו בגוון טורקיז שלא מהעולם הזה. טורקיז מיימי-חלומי שזרח כמו השמש, נצץ כמו איזמרגד והבריק כמו ברק. עורה היה שזוף מעט. פניה היו מעוצבות כפני פסל: חטובות כמלאכת יד אך חיות לגמרי.

דראקו הביט בה בתדהמה. "מה קרה לך...?" הוא שאל בקושי.

"מי זאת צ'ו?" שאלה הנערה בתשובה.

דראקו מצמץ וחזר לעולם. הוא חייך את חיוכו החנפני.

הנערה בחנה אותו והחליטה שהוא סתם עוד בריון פחדן ממוצע.

דראקו היה לבוש בבגדי עור דרקון כסופים. סמל "יד הכסף" נרקם לצד הפס הירוק שעיטר את חולצתו: יד כסף מצביעה באצבע המורה, כאילו אומרת למישהו מה לעשות. סביב היד הכסופה הייתה הילה ירוקה ואותיות חזקות רקומות עליה: "יד הכסף". שיערו הבלונדיני-לבנבן נצנץ קלות לאור חליפתו הכסופה. למרות שיכול היה להיראות יפה תואר בעיני כמה בנות, הנערה חשבה שהוא לוזר מכוער מוחלט, אפילו כשעיניה טיילו אל תג המנהיג שלו.

"עזוב אותה, מאלפוי." נשמע קול רם ובטוח. דראקו קפץ.

"קראב וגויל לא נמצאים כאן בכדי להגן עליך, 'מנהיג'." לגלג הקול.

הארי משך את גלימת ההיעלמות שלו בתנועה מהירה כברק והכניס אותה לכפל חבוי שהיה בעצם כיס גדול.

שיערו השחור כלילה צמח והפך חלק עד לכתפיו. עיניו הירוקות רשפו, זרחו וזהרו כפנסי איזמרגד כועסים. שרירי שחקן הקווידיץ' שלו היו בולטים מתחת לשרווליו. הוא לבש חליפת עור דרקון בצבע זהב טהור. פס אדום, צבע גריפינדור, עיטר את החולצה, ועליו שלושה סמלים: למעלה, סמל "יד הזהב" - יד עשויה זהב מושטת בברכה ואותה מקיפות שתי הילות: הילה שחורה והילת נחושת, צבעי הפלאפף ורייבנקלו. מתחת לסמל יד הזהב ניצב סמל המנהיג שלו, ולצדו סמל גריפינדור, כך שהסמלים יצרו משולש: שלושת הבתים שייצגו את "יד הזהב". הארי החזיק את השרביט שלו ביציבות מושלמת, כאילו שרביט הוא המשך ידו. על חגורתו הייתה חגורה חרב זהב בנדן. הוא ישב על מטאטא "אש המחץ" שלו.

דראקו סינן קללה וברח כמו כלב שזנבו בין רגליו.

הנערה הביטה בהארי מתרשמת.

הארי פנה אל הנערה: "בחיים שלי לא ראיתי תלמידה חדשה מצטרפת להוגוורטס חוץ מבמיון. איך קוראים לך?"

הנערה בהתה במטאטא ואז מצמצה. "קוראים לי קטלינה גרייס. אני רואה שיש לך... מטאטא מעופף? ומה לעזאזל קרה פה הרגע?" ענתה.

הארי קלט שכנראה הנערה הזאת לא יודעת הרבה על עולם הקסם. הוא הסביר לה על עניין שתי הקבוצות: "יד הכסף" ו-"יד הזהב".

"יש שמונה חברים מרכזיים בכל קבוצה. אני המנהיג של יד הזהב, והסגנית שלי היא ג'יני וויזלי, חמודה לאללה וכשהיא כועסת, אי אפשר לעצור אותה. בסלית'רין יש מנהיג ומנהיגה: דראקו מאלפוי וצ'ו צ'אנג, החברה שלי לשעבר." הסביר.

קטלינה הנהנה. "ומה הקטע של המטאטאים?" הוסיפה קטלינה לשאול.

הארי חייך. התחום האהוב עליו. הוא פתח בהרצאה ארוכה על תולדות הקווידיץ', וסיים לאחר שעה.

קטלינה לא נראתה משועממת בכלל. להפך, היא חייכה חיוך נעים. "אפשר לנסות?" שאלה בביישנות. הארי הסביר לה בקיצור איך לעלות מאחוריו על אש המחץ, ותוך כדי שטסו אל המדשאות, הסביר לה כיצד לנווט. המגע של ידיה החובקות אותו מאחור כדי לא ליפול, נאחזות בה בביטחון - גרם לו להרגיש שמח ועליז.

מתחת הבחין הארי בצ'ו. הם נחתו ממש קרוב אליה, וקטלינה צחקה בשמחה.

הארי הבחין איך צ'ו מעווה את פניה בכעס וקנאה, אך רק חייך. כבר לא אכפת לו מצ'ו, ומצדו - שתקפוץ! קטלינה הייתה הדבר החשוב.

"היי הארי! לא מתגעגע לחברה שלך לשעבר?!" צ'ו התקדמה, רוטטת מכעס עצור, לעבר השניים. הארי הביט בה באדישות וקטלינה שילבה את ידיה.

צ'ו עצרה והביטה בבלבול בקטלינה, שדמתה לה כמעט בכל מלבד העיניים. "צ'ו צ'אנג - נדמה לי." אמרה קטלינה בקרירות. "קוראים לי קטלינה גרייס." הוסיפה.

צ'ו מצמצה בטיפשות. "אנחנו... ממש דומות." אמרה לבסוף.

קטלינה צחקה צחוק מאולץ. "לא, את טועה. שמעתי שהיית ברייבנקלו... טוב, כנראה ממש התאמצת. את יודעת מה ההבדל ביננו?" שאלה.

צ'ו משכה בכתפיה. "שאני לא צריכה להתאמץ כדי להצליח", ענתה קטלינה לצ'ו השותקת.

עד שצ'ו הבינה מה משמעות ההבזק החד והמילים המהירות, היא הייתה משותקת לדשא.

"מה עשית?!" זעקה.

"אוי, תעשי לי טובה, ותשתקי." אמרה קטלינה במיאוס.

צ'ו החלה לקלל את קטלינה, אך בלי השרביט - לא הייתה משמעות למילותיה.

"תשמרי על הפה שלך, סינית!" קראה קטלינה לאחר קללה גסה במיוחד. היא נופפה בשרביטה (שרביט עץ הבנה עם החזקת משי קסום, סלסול בקצה - עשרים ושלושה סנטימטרים, ליבת שבבים מקרניים של חד קרן ודרקון) וצ'ו לא יכלה לומר עוד דבר. הארי מחה כפיים.

"הנה את, גרייס! דמבלדור מבקש ממך להגיע למשרדו למיון הפרטי. יש מישהו שאת רוצה להביא איתך?" שאלה פרופסור מקגונגל, שכמו הופיעה משומקום.

"הארי, ואם אפשר - גם ג'יני." ביקשה קטלינה. היא פגשה בג'יני קודם לכן, והן גילו שיש להן המון במשותף.

מקגונגל הנהנה נחרצות. "אדון פוטר והעלמה וויזלי, מעניין", לחשה לעצמה.

השלושה הלכו בעקבותיה עד למשרדו של דמבלדור. מקגונגל השאירה אותם לבד.

דמבלדור הסביר לקטלינה מה עליה לעשות, ואז ביקש מהארי וג'יני שיחכו בחוץ עד שקטלינה תצא.

לאחר כמה דקות יצאה זו האחרונה מהמשרד, מדלגת בעליזות, ועיניה נוצצות באושר גדול.

"אני בגריפינדור! המצנפת לא חיכתה שנייה וכבר אמרה לי!" אמרה בחיוך.

הארי הנהן אליה וג'יני חיבקה אותה.

"אבל אתם לא תהיו עסוקים מדי בענייני יד הזהב?" שאלה קטלינה בדאגה.

"אנחנו כן, אבל גם את." ענתה ג'יני ומיהרה להסביר: "הודענו שאמורים להיות עשרה חברים ביד הזהב המקורית, וכל השאר הם בדרגות הנמוכות. יש עוד שני מקומות פנויים. פרד וג'ורג' כבר הכריזו שהם בוחרים בלי ג'ורדן, ואני היחידה שעוד לא בחרה, ועכשיו החלטתי לבחור בך!" קראה בשמחה.

קטלינה חייכה חיוך מושלם עם שיניים צחורות. "טוב, אז כדאי שנביא לה את מדי יד הזהב של גריפינדור, כי זאת תהיה פדיחה אמיתית אם בטעות יהיה פס כחול או שחור." הציע הארי.

הוא מלמל קסם זימון. חליפת בנות זהה לחליפה של ג'יני במידה גדולה יותר הופיעה לצד קטלינה, עם תג:"ק.ג.ס.ס -  קטלינה גרייס סגנית סגנית"

ג'יני והארי עשו לקטלינה סיור במגדל גריפינדור. היא שמחה להכיר את הרמיוני, שכנתה לחדר.

"אל תדאגו, אני אשמור עליה." אמרה הרמיוני בשמחה וקרצה לקטלינה.

כעבור כמה דקות הלכו השתיים בדממה לחדר הנחיצות ולחשו את הסיסמה. הן נכנסו לחדר הנחיצות, שלבש את תחפושת המפקדה שלו. שולחן עץ אלון עגול ניצב במרכזו, ולצידו עשרה כיסאות. הארי התיישב כשמצדו האחד רון והרמיוני, מצדו השני ג'יני וקטלינה. ליד רון והרמיוני ישבו פרד וג'ורג', ולידם לי ג'ורדן, שישב ליד נוויל שישב ליד לונה שישבה ליד קטלינה.

הארי פתח: "ברוכים הבאים למפקדה הרשמית של יד הזהב. עד היום נפגשנו במחבואים, בסתר, ואף פעם לא כולנו יחד. הגיע הזמן להציג כל אחד מאיתנו. בואו נתחיל."

הפרק הקודם		הפרק הבא