לוסי פורטס

"היי תומס!" קראה מולי כשהלכו לארוחת ערב. תומס הסתובב "ואת?..." שאל והביט בה. 

"אני מולי, נפגשנו פעם במסדרון, זוכר? אתה נתקלת בי ועזרת לי לאסוף את הדברים" אמרה בקול מלא ביטחון.

לוסי ורון עמדו בצד ועשו כאילו הם מדברים בזמן שלוסי הסתכלה על תומס ומולי. "כן, נכון, עכשיו נזכרתי. מה רצית?" שאל בקול קצת קצר רוח.                    

 "אז ככה, אתה זוכר שיש נשף חג מולד נכון?" הוא הנהן, "אז חשבתי שאולי נלך ביחד, אתה יודע" אמרה בנחמדות.                                                                                      

"איך היא לא מתביישת?" שאלה לוסי את רון "אני מזמן הייתי בורחת משם" רון משך בכתפיו. "אממ.. אפשר, אוקיי, אה.. יש עוד זמן נכון?" שאל בתקווה "כן כן עוד איזה שבועיים שלושה, נדבר קצת לפני?" תומס הנהן ונכנס לאולם.

לוסי ורון הלכו לכיוון האולם הגדול ואספו בדרך את מולי.

"את היית מדהימה!" קראה לוסי, רון הנהן בהסכמה. "אתם לא חושבים שהוא חשד במשהו נכון?" שאלה בחשש. "את רעבה אז משבש לך את המוח, בואו נלך לאכול." אמרה לוסי ומשכה את מולי לכיון השולחן של רייבנקלו

אחרי יום ארוך ומעייף של לימודים הן ישבו ביחד על אחת הספות ליד האח בחד המועדון של רייבנקלו.

"את יודעת" אמרה מולי בקול רגוע ומנומנם "אני חושבת שרון רוצה להזמין אותך לנשף" לוסי קפצה בהפתעה, "למה החלטת ככה?" שאלה בתדהמה.

"את יודעת כל מיני, הוא די מאוהב בך"המשיכה בקול מנומנם. "את פשוט עייפה, לכי לישון ואז יעבור לך כל הרעיון המטופש הזה" אמרה לוסי וצחקה.

"לדעתי ממש מתאים לכם ללכת יחד אבל מה שנקרא, אז יו וויש" שתיהן צחקו כשמולי אמרה את שלושת המילים האחרונות, זה היה משפט מסרט מוגלגי ששתיהן מאוד אהבו.

כמה ימים לפני הנשף מולי ותומס קבעו להיפגש בפתח של האולם הגדול, כך גם לוסי ובן זוגה.  

"תזכרי לא להיות תוקפנית מידי, או ישירה מידי, אוקיי?" מולי הנהנה. הן עברו על השאלות והדרך לשאול אותן כבר הרבה פעמים.

"היי לוסי! עם מי את הולכת לנשף?" שאל בן מהקצה השני של חדר המועדון. "לא איתך זה בטוח" צעקה חזרה וחזרה למולי.

"יש לך כבר שמלה?" שאלה מולי את לוסי.

"אני אקח אחת מהשמלות הרגילות שלי" אמרה לוסי בהתחמקות.

"מחר הנשף ואין לך כלום?!" קפצה מולי. "אוקיי את באה איתי עכשיו ואני אמצא לך אחת אצלי" אמרה ומשכה את לוסי לעבר החדר שינה.                                                                      

"זאת לא, אולי זאת? לא גם זאת לא" מילמלה מולי כששלפה שמלות מהמזוודה שלה. "אה הא!" קראה כשהוציאה שמלה ארוכה פרחונית בגוון ירקרק, מושלמת בשביל לוסי.

"מאיפה יש לך אותה?" שאלה לוסי ההמומה. "היא ממש ישנה נכון?" מולי הנהנה

"ממש כמו של ילדי הפרחים, היא הייתה של אמא שלי כשהיא הייתה חלק מהם. לא הפריע לה שזה ארגון של מוגלגים. אולי אני שונאת לדבר על בגדים, אבל אני בהחלט מבינה בזה" אמרה וקרצה ללוסי.

שתיהן צחקו והלכו להתארגן לקראת שינה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חשוב לי להגיד שהנשפים התחילו בשנת הלימודים הראשונה אחרי הקרב הגדול.

הנשפים מתקיימים לפני כל חג, אבל הנשפים הגדולים הם נשף חג המולד ונשף סיום שנה.

מקווה שאהבתם :-)

הפרק הקודם		הפרק הבא