ניוט סלמנדרה השני

אדי רדמיין התיישב מול ניוט סלמנדרה והניח יד על כתפו.

"שמע, ניוט," הוא אמר, "אני אתקן את זה.

אנחנו נמצא דרך להחזיר אותך לשנת 1926, אני מבטיח לך.

אם יכולת להגיע לכאן, אפשר גם להחזיר אותך בחזרה."

"איך בדיוק? אני גם ככה בצרות עם משרד הקסמים עכשיו," יבב ניוט.

הוא לא היה אדם בכיין בדרך כלל, אבל מה שעבר עליו בזמן האחרון, במיוחד מבחינה נפשית, היה הרבה יותר מדי עבורו.

"אם משרד הקסמים היה קיים, הם היו מוחקים לאנשים את הזיכרון," מלמל אדי.

"למה שמשרד הקסמים לא יהיה קיים?" שאל ניוט בעצבנות.

אדי נאנח.

"לא משנה," הוא הפטיר, "אפשר לפנות ל... אה... ובכן....."

אדי נעמד וגירד בראשו בניסיון להעלות רעיונות.

"השחקנים האחרים... אבל זה טיפשי, לא... הבימאי... לא.."

ניוט הסתכל עליו במבט שואל.

"השחקנים והבימאי של איזו הצגה?"

"אהה!" קרא אדי והבהיל מאוד את ניוט, את קהל האנשים שבהו בהם וכמה ציפורים תמימות שניקרו שאריות מזון על המדרכה.

"אני גאון! אנחנו נפנה לרולינג!"

"רולינג?" שאל ניוט והרים גבה.

"היוצרת שלך!" הסביר אדי בהתלהבות.

"וואו. לא ידעתי שלאלוקים קוראים רולינג בתקופה שלכם," אמר ניוט בפליאה.

אדי גיחך ואמר: "היא לא אלה, אבל היית קרוב. היא זו שכתבה את הסדרה 'הארי פוטר'!"

ניוט בהה בו במבט אטום.

אדי גילגל את עיניו.

"לעזאזל, אתה הדמות הראשית בסרטי ההמשך של 'הארי פוטר' ואין לך שמץ של מושג מה זה, מי זה הארי פוטר!

אבל עזוב את זה, ג'יי קיי רולינג כתבה את הדמות שלך, כך שקרוב לוודאי שהיא יצרה אותך.

אנחנו צריכים לדבר איתה."

ניוט קם מהמדרכה ומחה את דמעותיו.

"מה זה אומר שהיא כתבה את הדמות שלי?"

"שמע, בזמן האחרון היית בניו יורק, שיחררת שם בטעות חיות פלא, ובזמן שאספת אותם, אחת בשם טינה גולדשטיין הסגירה אותך לקונגרס הקסמים האמריקאי, שם אתה והיא כמעט הוצאתם להורג ואז, קצת אחרי זה, הרגעת אובסקורו ונלחמת בגרינדלוולד שהתחזה לאחד בשם גרייבס?"

אדי חייך ואמר: "לפי ההלם שעל פניך אני מניח שכן, זה בדיוק מה שקרה לך.

זה מה שהתרחש בסרט 'חיות הפלא והיכן למצוא אותן'-המציאו אצלכם את הקולנוע, נכון?- ואני גילמתי את הדמות הראשית, כלומר אותך ולכן אנחנו זהים."

"אני.. סרט... מוגלגים...דמות ראשית?" גמגם ניוט.

"מי כבר יכול להיות הדמות הראשית חוץ ממך בסרט על חיות פלא, אחיך הגדול?

בוא, אנחנו צריכים למצוא את היוצרת שלך, אבל לפני זה כדאי שנירגע ונאכל משהו."

"אני באמת לא אכלתי היום," הודה ניוט, "אבל לפני זה, חכה רגע."

הוא שלף את שרביטו, הצביע באמצעותו על אדי ואמר: "ריבליו."

דבר לא קרה.

אדי נראה נעלב, וניגב דמעות בלתי נראות מעיניו על ידי ממחטה דמיונית.

"אחרי כל מה שעברנו ביחד, אתה חושב שאולי אני גרינדלוולד בתחפושת?"

ניוט לא התרגש.

"קוסם זהיר היה חושף את זהותו של אדם שנראה כמוהו כבר ברגע הראשון.

עכשיו, הובל אותי במקום הזר הזה."

הפרק הקודם		הפרק הבא