אומות הכישוף

הזמן עובר והיום האחרון באומת האש מגיע .

"לקום להבות קטנות ומעצבנות !!! " צעקה נשמעת מחוץ לדלת , הרמיוני עדיין לא התרגלה לצעקות

היא קמה במהירות מקבלת מכה בראשה מהמיטה שמעליה , דראקו יושב במיטתו וצוחק עליה .

הרמיוני במהירות תופסת כרית וזורקת עליו .

במהירות זה הופך למלחמת כריות אכזרית . נוצות בכל מקום בחדר . אנתוני וחנה גם הם מצטרפים מחמירים את הקרב .

לאחר כמה זמן הם שומעים עוד פעם צעקה מחוץ לדלת מג'ייסון שצועק להתעורר בפעם השנייה . הרמיוני נופלת על הגב ודראקו ממהר להושיט לה יד , הרמיוני לא מהססת ומוצאת את עצמה קרובה לדראקו מאלפוי יותר ממה שהיא אי פעם חשבה שתהייה .

דראקו קולט ריח של ורדים , למרות הריח של השינה .

ואז הם נפרדים .

אחרי ש"התארגנו" מהקרב הם ירדו למלטה לאיסוף והתיישבו ליד ליסה .

"אממ… הרמיוני ?" שאלה ליסה

"כן ?"

"למה יש לך נוצה בשיער ?"

הרמיוני הפכה לאדומה "אני אגיד לך אחר כך " והמשיכה לחפש עוד נוצות .

ג'ייסון החל לדבר "כמו שרובכם יודעים היום זה היום האחרון של חברנו הקוסמים " חלק מהילדים השמיעו קולות  באסה .

"ולכן היום נחליף במסלולים . עיוני הולכים למקצועי ומקצועי הולכים לעיוני " אמר ג'ייסון והילדים השמיעו קולות בפעם השניה אבל חלקם היו נרגשים וחלקם היו מבואסים .

לאחר מכן הם הלכו לארוחת בוקר . דראקו הלך עם חלק מהבנים שפגש והרמיוני הלכה עם ליסה

"נו , למה היה נוצה בשיער ?" שאלה ליסה בחיוך

"זה קשור למישהו אם שיער בלונדיני ???" רמזה ליסה

והרמיוני רק חייכה והסמיקה .

"נו , עשית איזה מהלך איתה ?"שואל זאק , נער בעל שיער שחור וקצוץ (כמו כל שאר הבנים ) ועיניים חומות בהירות

"עם מי ?" מתחמק דראקו

"עם הרמיוני אידיוט ! אל תעשה כאילו אתה לא יודע על מה אני מדבר !" אמר זאק ונתן לדראקו מרפק בצלעות .

"יש מצב שאם תכנס לחדר שלנו תראה נוצות וכריות על כל הרצפה " אמר דראקו ממהר קדימה לצידה של הרמיוני בתור לאוכל .

------------------------------------------------

אחרי ארוחת הבוקר הם הלכו לכיוון האולם .

"בוקר טוב צוערים !" צעק המאמן גריי

"בוקר טוב המאמן !" הם ענו בחזרה , עייפים , מאוד .

"היום נתחיל בסיבוב ריצה ו2 סטים של 40 כפיפות בטן , תתחילו " אמר המאמן . הרמיוני ודראקו שהיו צריכים להחליף למדי כי הבגדים שלהם לא היו לריצה , נראו כמו שאר התלמידים לשם שינוי .

אחרי החימום הם יצאו למשטחים ברחבה , זה יום חם יחסית .

"אוקי תבחרו זוג ללחימה ותעלו על משטח " אמר מהמאמן והתיישב על כיסא שהביא מהאולם .

דראקו חשב אולי ללכת להלחם אם זאק או מייקל אבל הם דחפו אותו למשטח אם הרמיוני .

לפתע סנייפ הגיע ולחש משהו לאוזנו של המאמן ונתן לו את השרביטים של הרמיוני ודראקו שאותם הוא לקח עוד לפני שהגיעו לקוטב הצפוני כי אסור להם לעשות קסמים מחוץ להוגוורטס .

"אני לא ידעתי שיש איתנו קוסמים היום אבל מסתבר שכן …" אמר המאמן, דראקו הרמיוני צחקו לעצמם , סוף סוף קצת קסם .

"אז אתם הולכים לעשות קרב או איך שאתם לא קוראים לזה " אמר המאמן והתקדם למשטח שלהם לתת להם את השרביטים .

"דו קרב " הם  שמעו את קולו של סנייפ , זו הפעם הראשונה שהרמיוני ראתה את סנייפ מחייך .

"אתם ויודעים את החוקים … אין להשתמש בקללות שאין עליהם מחילה , אין להשתמש בקללות פוצעות פיזית , יש להפסיק את הדו קרב לאחר שהיריב מתעלף או נכנע . " אמר סנייפ

"תתחילו "

הרמיוני ודראקו נעמדו השתחוו אחד מול השני והלכו לשני צדי המשטח .

"אוורטה סטאטום" אמר דראקו , אור חזק נפלט משרביט וכמעט פגע בהרמיוני שבמהירות הטילה פורטגו .

"אימפידנטה !" הטילה הרמיוני אבל דראקו זז מהר מספיק ולא נפגע .

"שתק !" צעק דראקו על הרמיוני שלא זזה מהר מספיק ונפלה על המשטח . דראקו במהירות רץ לכיוונה לרות שהיא בסדר , סנייפ לעומתו עמד בצד ולא עשה כלום . הוא ידע שהרמיוני גריינג'ר יודעת להתחמק ואין מצב שהיא פשוט תיפול משתק .

דראקו ניסה להעיר את הרמיוני , המאמן וכל שאר התלמידים יצאו מההפנוט שלהם על הקסמים והחלו לדאוג לשלומה של הרמיוני .

"אוויס " אמרה הרמיוני בשקט .

דראקו לא הספיק לשאול מה היא אמרה כי הוא קם בצרחות כלפחות תריסר יונים עפו לכיוונו משרביטה של הרמיוני , שקמה והחלה צחוק כל כך הרבה עד שבכתה .

ואז גם כשפי האש הצעירים החלו לצחוק וגם סנייפ שאולי לא אהב את הרמיוני אבל זה היה מהלך מתוחכם ללא ספק .

דראקו נרגע וליבו דפק במהירות והבטן שלו התמלא פרפרים , הוא לא יכל להזיז  את מבטו מהרמיוני שלפי דעתו הייתה הדבר היפה ביותר בעולם , והוא השתיק את כל הקולות שאמרו לו שאסור כי היא בת מוגלגים וכי היא גריפינדור . למעשה הוא אפילו לא הצליח להאמין שהוא אי פעם חשב שהיא מכוערת .

ת"ב ?

הפרק הקודם		הפרק הבא