אלים אדירים

הפרק שלך קיילה הייתה לידי. "אז מה, אליזבת´, איך המחנה?" היא שאלה אותי תוך כדי אסיפת השיער שלה לקוקו. חשבתי קצת. "כיף" אמרתי לבסוף. היא חייכה. "את יודעת, בדרך כלל שבאים חצויים חדשים זה אומר שבקרוב יהיה מסע חיפושים" היא אמרה ועזבה את השיער שלה. בהיתי בה. "מה זה מסע חיפושים?" שאלתי בסקרנות. היא ניסתה לחשוב איך לענות לי. "טוב, בעיקרון זה מסע שאמור להציל את העולם בסופו של דבר, ולהחזיר משהו ששייך לאלים או משהו" היא הסבירה. הרגשתי שהאדמה מסתחררת מתחת לרגליי. "אליזבת´! מה קרה?" היא שאלה אותי כשהחוורתי. נזכרתי בחלום שלי על האלים, שכנראה היה באולימפוס ומה שהאל הקורן אמר: ´אבל היא לא יכולה להחזיר את המרכבה!´ משהו כזה. "כלום," מלמלתי לקיילה. היא בחנה אותי בספקנות, אבל יצאה מהביתן. נשכבתי במיטה שלי אחריי שהסרתי את הנעליים. בסוף קמתי, והלכתי לג´ין. היא הלכה במחנה ונראתה משועממת. היא חייכה אליי כשרצתי אליה. "אליזבת!" היא אמרה, וחייכתי אליה. "היי" אמרתי לה, והתחלנו ללכת ביחד במחנה. היא הסתכלה על האגם. "רוצה לשחות קצת?" הצעתי לה, והיא הנהנה. הלכנו ללבוש ביגדי ים, וחזרנו לאגם. הבגד ים של ג´ין הוא כחול כמובן, בגד ים מלא. שלי כתום מלא. קפצנו למים. היא צחקה, ונראתה מאושרת. חייכתי. שחיתי על הגב. "אני יכולה לנשום במים!" היא קראה באושר, וצללה. הרגשתי משהו נוגע לי בגב, וקפאתי. ואז הרגשתי שאני עפה באוויר. "ג´ין!" צעקתי, והראש שלה יצא מהמים והיא פרצה בצחוק. נחתתי בבום גדול במים. כשיצאתי הישתעלתי. "ג´ין!" קראתי שוב. היא צחקה בצחוק גדול, ועשינו קרב מים. ברור שידה של ג´ין הייתה על העליונה. ראינו עוד שתי בנות נכנסות למים, והסתכלנו עליהן. לפי העיניים הן נראו בנות אפרודיטה, כי של אחת העיניים שלה היו סגולות ושל אחת היו ירוקות. הן באו אלינו. "היי" אמרה זאת עם העיניים הסגולות. הנהנתי לשלום. "אני סמנתה, וזאת ג´ז" היא המשיכה. "ואני ג´ין וזאת אליזבת´" ג´ין אמרה והסתכלה על ג´יז בחיוך. היא חייכה אליה. "אני יודעת מה את חושבת, השם שלנו נשמע אותו דבר כמעט" אמרה, וג´ין צחקקה. סמנתה גיחכה. "אז מי ההורים האלוהיים שלכן?" שאלה אותנו. "אני בת אפולו וג´ין בת פוסידון" אמרתי. סמנתה חייכה. ג´ז חייכה אלינו. "ברוכות הבאות למחנות" אמרה. הנהנתי. "מה הכוח שלכן?" סמנתה שאלה. "אני יכולה רק לשלוט בגלים" ג´ין אמרה בחדות. "ואני יכולה לעשות שיהיה לי חם בלי שמיכה או משהו וגם קר" אמרתי ובחנתי את ג´ין בחשדנות. היא התעקשה להסתכל על האופק. סמנתה חייכה. "מגניב" אמרה. "סמנתה?" מישהו קרא לה מהחוף. הסתכלתי עליו, והיה לו שיער בלונדיני ועיניים כחולות מחשמלות. ג´ז נאנחה. "ושוב את הולכת לברנדון." רטנה. סמנתה חייכה במבוכה. "ניפגש אחר כך?" אמרה, והן יצאו מהמים. 

הפרק הקודם		הפרק הבא