מלכת הנחשים

היי,

אני יודעת שהשם נראה מעפן, אבל!

הסיפור הולך להיות ממש מגניב, אז שווה לקרוא ולהתעדכן!

"שנים רבות שיטטתי בעולם, בניסיון למצא ארץ שבה אוכל לחיות בלי ששלושת הקוסמים יחפשו אותי, ואז הגעתי לכאן", פתח ואמר, "אל ארץ הזהב".

משרתי הכתר החלו ללכת באיטיות במסדרון האולם.

יד חיוורת הזיזה את השיער הכסוף אל מאחורי הכתף.

נראו כמה חיוכים מוכרים ופנים דומעות מאושר, אך הפנים שלה נשארו חתומות.

"אך ארץ הזהב היתה עצובה ועזובה, ולכן החלטתי להחזיר אותה לחיים בחזרה, ולחדש אותה", הקול הגס והעבה שלו נשמע בכל האולם.

כמה משרתות סידרו את השמלה הירוקה, יישרו את הקמטים והכפלים, סידרו את שרווליה הארוכים ובירכו את הנערה היושבת בכיסא.

חברה הטוב ישב בקהל, וניסה לעשות לה פרצופים מצחיקים, אך שומר אחד שם לב אליו והוא הפסיק.

היא מידי פעם לחצה יותר מידי על שינייה וקווי המתאר של ליסתה בלטו יותר מהרגיל.

"בניתי בתים, שכונות, מרכזי לימוד מסודרים, והחלטתי לשנות את שמה של הארץ, כי הרי זו ארץ חדשה", הוא הרים את קולו במעט.

שפתייה בשריות והאלגנטיות נצצו מהאיפור ששמו על פניה לפני כן.

אישה צעירה הביטה בילדה שלה בגאווה, אך הנערה לא ידעה מי אימה.

"אז קראתי לארץ על השם הפשוט אך המאיים", הוא אמר ואז נעצר, "הארץ התיכונה!", הוא שאג והקהל הריע ומחא כפיים.

משרתי הכתר כבר היו ממש מלפני הכס.

עיניים ירוקות מופלאות סקרו את האולם, לפני שהקהל משתגע.

"אך זה היה לפני שנים רבות, ואני כבר הזדקנתי, הגיע הזמן להעביר את הכתר לדור הבא", הוא אמר וחתם את הנאום.

דפיקות הלב כמעט ופוצצו את החזה שלה. היא נשמה נשימה עמוקה ושקטה.

לבסוף היא קמה, והוא המשיך לדבר.

"אני מכריז בזאת, אל וויתור המלוכה של סלאזר סלית'רין, ונתינת הארץ התיכונה לגברת סמנת'יה סלית'רין, מלכת הנחשים!", הוא שאג, הקהל חיכה לכמה שניות.

הכתר המפלצתי הונח על ראשה.

כתר כסוף המקושט בנחשים מאיימים.

הקהל הריע ומחא כפיים בעוצמה.

היא חייכה חיוך מאולץ ועשתה מידי פעם שלום למישהו רנדומלי.

לסיום ההכתרה כרכו סביב צווארה הדקיק נחש מאסיבי.

אז זהו. עכשיו יש לארץ התיכונה מלכה. והיא הולכת לנקום בכולם.

		הפרק הבא