מכיל ספוילרים!
"והספר בידיה של צ'רלי, התחיל לזהור" היה המשפט סיום האהוב עלי, כל כך נוסטלגי, מושלם. אבל לא הסוף!
-------------------------------
והספר בידיה של צ'רלי, התחיל לזהור.
"סבא?" היא שאלה "דודה אלכס?"
היא התהלכה בחדר עליית הגג כשהיא נזהרת לא לפגוע בחפצים.
לרגע היא התקרבה לספר- תנועה אחת יותר מדי, וצ'רלי ביילי מצאה את עצמה נופלת אל תוך ספר.
נפתח שער ליער עבות,
מלא באגדות וקסמים
"מה קורה פה?" שאלה צ'רלי
"הייייי" אמר ילד מאחוריה "צריכה עזרה?".
טוב, ילד לא היה תיאור מספר לצפרדע הענקית הזאת, בגודל של ילד בגילה. עורו החלקלק ורגליו הקפיציות עמדו ישר ועיניו הביטו בה בסקרנות.
"אתה צפרדע ענקית" היא אמרה לו בפחד
"כן, סבא רבא שלי, אני רגיל לזה" הוא סיים את המשפט באופטימיות מוזרה.
"את לא מכאן, נכון?" הוא שאל אותה בסקרנות,
"מה זאת אומרת, איפה אני?" היא שאלה אותו, והוא הנהן
"את מהעולם האחר, לא?, אגב שמי צ'אנס, על שם אח של סבא רבא שלי שהיה מלך" הוא אמר בחיוך, "בואי אחריי, איך קוראים לך?" צ'רלי חייכה בחזרה "צ'רלי"
היא התקדמה אחריו בהססנות, הם התקדמו ביער המוזר הזה, מלא בעצים מתפתלים ובסבכי צמחייה עצומים. אך רגע לאחר מכן, הם הגיעו לטירה גדולה ומפוארת,
מוקפת בחומה גבוהה וענקית. צ'רלי המשיכה להתקדם אחריו ונכנסה אחריו לעיר. על החומה היו מודבקות כרזות שאמרו
"ברוכים הבאים לממלכת כיפה אדומה, כאן מקבלים כל אחד, מאדם ועד זאב, מחתול ועד פיה" צ'רלי עיקמה את פניה באי הבנה למראה השלט. "אני יודע מי את"
הוא אמר לה, "את הנכדה של קונר ביילי" הוא הביט בה בהפתעה כשהנהנה.
נפגוש את צפרדי, את ג'ק,
זהבה וכיפה אדומה
הם הגיעו לאחר כמה דקות לארמון ונכנסו פנימה. איך ייתכן שסבה היה מוכר כל כך בעולם המשונה הזה.
"רוצה תה חבצלות מים?" שאל אותה צ'אנס, ומנימוס היא הנהנה.
"כמה זבובים לשים לך?" הוא שאל אותה והיא פשוט נמנעה ולענות.
צ'רלי המשיכה להסתובב בממלכה. היא ראתה כרזות שמכריזות "זהבה: שיעורי לחימה, מהטובים ביותר" היא ראתה עיר הרוסה שהשתקמה,
היא עדיין תהתה היכן היא נמצאת, אך לאחר כמה זמן, היא הבינה שהעולם הזה הוא "ארץ האגדות" העולם של סבא שלה. אז היא החליטה לחפש אותם.
שמועות עברות מפיה, עד מלכה,
יש שני תאומים גיבורים
צ'רלי עדיין תהתה אם זה אמיתי.
אבל הכל התבהר אליה- כמה שניות מאוחר יותר
היא ראתה שני אחים- ליתר דיוק אח ואחות תאומים.
אלכס הקוסמת,
קונר הסופר
"בעולם האגדות באו לסייר!" היא השלימה את המשפט בשיר והחלה לרוץ אל סבה
"צ'רלי, מה את עושה פה?" הוא שאל אותה בדאגה
"תרגע קונר, היא סתם באה לבקר" היא הרגיעה אותו, "בואי חמודה- נלך לארמון הפיות"
צ'רלי צייטה והלכה אחרי דודה רבתא שלה- אלכס.
"פגשתי מישהו, צ'אנס, או משהו אחר- הוא נראה כמו צפרדע-ילד" היא סיפרה בהתלהבות,
ואלכס ענתה לה בהתלהבות לא פחותה, "כן, ככה פחות או יותר אני וקונר הרגשנו כשצפרדי הציע לנו תה חבצלות מים, את לא יודעת איך הוא פחד!" היא צחקה,
"אגב, מי שפגשת, צ'אנס- הוא הנין של הנסיך צ'רלי- צפרדי, אגב, את קרויה על שמו" צ'רלי הופתעה מהתגלית החדשה והחליט שבסופו של דבר,
תספר הכל לצ'אנס, כן- הכינוי צפרדי מוצא חן בעינייה, איך צ'אנס האופטימי יגיב? היא גיחכה. אני לא הייתי שורדת ככה, היא אמרה לעצמה, והמשיכה ללכת לארמון הפיות עם אלכס וקונר- התאומים מהאגדה.
גורלות מתחברים,
עוד יגיע הסוף,
בין הדורות ממשיכים.
|