פרוות שלג

היה זה בוקר סגרירי ביותר כשאליס התעוררה מבולבלת במיטתה. היא הסתכלה על לוח השנה שמונח על שולחנה, וראתה שהיום הוא היום הגדול. היום של תחילת הלימודים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. זיכרון צץ במוחה של זקן בעל זקן כסוף וארוך המדבר עם הוריה בהבעה שמחה ויודעת כל. הוא סיפר להם שאליס מוזמנת להוגוורטס בתחילת שנת הלימודים. היא נזכרה כמה שמחה היתה ושלקחה את המטאטא שלה וטסה איתו בכל העיר. עכשיו כל מה שהראגישה היה פחד וחשש.

הוריה קראו לה מלמטה. לפתע נזכרה ששכחה לארוז מרוב שמחה. היא לקחה מהר מזוודה ודחפה אליה את כל הבגדים שיכלה להכניס. לאחר מכן היא ירדה למטה, לקחה בננה ורצה למכונית של הוריה.

באותו זמן סיריוס עוד ישן. הוא סתם את אוזניו כששמע את אמו צועקת על גמדון הבית שלהם, קריצ'ר. הוא לא היה נרגש בכלל. הוא ידע שכמו כל משפחתו הוא יהיה בסלית'רין ונמלא תחושת יאוש. לאחר אנחות רבות ירד סיריוס למטה, ולהפתעתו הרבה ראה מזוודות ירוקות וכסופות שעליהן מצויר סמל סלית'רין. אמו תפסה בו ביד וביד השניה את המזוודות והתעתקה אל תחנת הקינג קרוס. סיריוס הרגיש את תחושת הבחילה המוכרת והתאמץ שלא להקיא. ביחד הם נכנסו לתחנה ורצו לכיוון הקיר שבין רציף 9 ל- 10 ועברו בשניה האחרונה. מסתכל מהצד היה רואה רק שתי נוצות שחורות שנופלות ברכות על הרצפה. הוא עלה על הרכבת ואז ראה ילדה שמזוודתה נפלה וכל תוכנה נשפך. הוא היסס ואז ירד לעזור לסדר את הכל מהר. היא היתה בהירת שיער בעלת עיניים כחולות ומלאת נמשים.

שניהם עלו לרכבת ועיניהם נפגשו. "אליס, נעים מאוד. תודה רבה על העזרה..." "סיריוס, נעים להכיר. זה באמת כלום." סיריוס הסתכל על הילדה המוזרה בעלת העיינים הזוהרות בחבביבות. "טוב, אז ביי." הם הסתובבו לכיוונים שונים והחלו ללכת לחפש תא פנוי. סיריוס הלך לאורך הקרון עד שמצא את חברו ג'יימס. שניהם התיישבו והלו לדבר. לעומת זאת אליס אף שבדקה את כל הקרונות לאורך הרכבת לא מצאה אף תא פנוי. לבסוף עברה ליד תאו של סיריוס והספיקה לשמוע צעקה שקוראת "להתראות סברמאוס!" ולפני שהספיקה להבין מה קרה, סיריוס משך אותה אל תוך התא. "שלום, שוב." סיריוס הביט בה וגיחך. ג'יימס שהביט בהם פתח את פיו ואמר, "סליחה שאני מפריעה לדייט הקטן שלכם, אבל מי זו?" סיריוס צחק ושניהם הביטו בו בתימהון. "סליחה, שכחתי שאתם לא מכירים. אליס תכירי. זה ג'יימס. ג'יימס, זאת אליס." דלת התא נפתחה והשלושה ראו אישה מבוגרת עם עגלה מלאה ממתקים. "אתם רוצים משהו, חמודים?" היא שאלה. "רוצים משהו? הכל עליי."ג'יימס הציע. הוא הוציא מכיסו חופן מלא אוניות וחרמשים. אליס לקחה לעצמה צפרדע שוקולד אחת. סיריוס, התחיל למנות את השמות. "טוב, אני רוצה 2 צפרדעי שוקולד, 5 אריזות ברטי בוקס בכל הטעמים, 4 חפיסות שוקולד בטעם צ'ילי ו6 פצצות שוקולד, ואת זה, וזה, וזה..." "בטוח שאתה לא רוצה עוד משהו?" שאל ג'יימס לבסוף, לאחר שהעגלה כמעט התרוקנה לגמרי. "לא, אני בסדר. אין צורך להגזים." אליס וג'יימס הסתכלו עליו בשוק. אליס פתחה את הצפרדע נאבקה מעט ולבסוף הצליחה להכניס אותה לפיה. אחר כך התפנמתה להסתכל על הקלף שקיבלה וראתה את דמותה של מינרווה מקגונגל. "זה בדיוק הקלף שחסר לי!" קרא ג'יימס. "אז קח אותו". אליס הגישה לו את הקלף. לאחר שלסיריוס נשאר רק ממתקים מעטים ג'יימס ביקש את אחת מסוכריות הברטי בוקס. "לא, תקנה לעצמך!, סיריוס אמר ואסף את הממתקים אליו. אחרי כמה זמן, הרכבת נעצרה. השלושה ירדו והחלו ללכת לעבר הסירות. הם הגיעו אל האולם הגדול וראו את מינרווה מתחילה להקריא את שמות הילדים. "לילי אוונס, גריפינדור" "סוורוס סנייפ, סלית'רין" בלה שיין, רייבנקלו" "סאם פאקט, האפלפאף" "סיריוס בלק, גריפינדור "ג'יימס פוטר, גריפינדור" אליס ג'יין..."            המשך יבוא...

(הוצאנו את פיטר פטיגרו מהסיפור, הוא פשוט לא מתאים.)

		הפרק הבא