0 חרמשים |
אל תחשבו, עוד פאפיק על סתם ילדה שמגיעה להוגוורטס - כי זה לא. אני איימי פיטי, ויש לי רשימת בעיות מטורפת - מבינהן, הגעתי להוגוורטס בגיל תשע.
פרק מספר 1 - צפיות: 1654
(5) 2 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: ה"פ - זאנר: הרפתקאות\פנטזיה - שיפ: ג'ן לעכשיו, קצת קאירה תיאודור. - פורסם ב: 01.10.2018 - עודכן: 23.07.2020 | המלץ! ID : 10091 |
היי. קוראים לי איימי פיטי, ואני בת תשע. כן, אני קוסמת – אבל לא סתם. בעיה ראשונה, אני בת להורים מוגלגים. בעיה שניה – הגעתי להוגוורטס בגיל תשע. בעיה שלישית, אני לא בשום בית. מה זאת אומרת? תאלצו להמשיך לקרוא. וכמובן, רשימת הבעיות שלי עוד יכולה להתארך, למשל – הקפיצו אותי כיתה פעמיים, בת תשע בכיתה ו'..... --------------- אני מגושמת. מאוד מגושמת, ואני לא יכולה לציין שזאת הסיבה לכל הבלאגן הזה.
אני גרה בלונדון, בבית מאוד יפה. הוא ברחוב צדדי קטן, הוא בית פרטי יפה וגדול, אבל גם מאוד מסתורי, וזה מה שאני אוהבת בו. הוא לבן, ממש צחור – ובאמת שאין לי מושג איך הוא אף פעם לא מתלכלך. אבל הוא מכוסה קצת בחזיתו בקיסוס. יש לו מרתף גדול ושחור, ואני תמיד אוהבת לשחק עם אחי הגדול בו בבלשים. לאחי הגדול קוראים פיטר, והוא גדול ממני בשלוש שנים, אבל הוא ממש מסכן. פיטר פיטי. תמיד כולם צוחקים עליו. יש לו שיער שחור, שהוא צבע לירוק בקצוות, עיני אגוז חומות וגדולות, והוא יחסית גבוה וחזק. לא, אני לא מאוהבת באחי הגדול, פשוט, זה מה שחברות שלו אומרות.
היום אבא שלי סיפר לי שאנחנו נוסעים לניו יורק, ואני ממש שמחה. אני חושבת שאף פעם לא הייתי שם, אולי פעם אחת בגיל שלוש. הוא לקח אותי, ואת פיטר במכונית לתחנת קינגס קרוס, ואז הוא פתאום הסתכל בשעון וקלט שאנחנו מאחרים. הוא תפס אותי ואת פיטר ביד, והתחיל לרוץ, אבל איפושהו מהלחץ הוא שחרר אותי – ולא שם לב, ואז התחלתי לרוץ בטירוף אחריו. אני מניחה שבשלב כולשהו איבדתי אותו, בין ים האנשים עם המגבעות השחורות שרצו בתחנה, אבל אני הייתי אני, ופשוט התחלתי לרוץ לכיוון מסוים, בלי לדעת אם הוא הנכון.
פשוט רצתי ורצתי, והתנגשתי פתאום בעגלה מוזרה עם ספרים, שמשום מה השתכפלה לי מול העיניים, ואז בגלל התנופה שלי התחלתי להגרר על הגלגלים של העגלה לכיוון לוח אבן שעמד, אם אני זוכרת נכון, בין רציף תשע לעשר, וחשבתי שאני עומדת למות. הרבה פעמים חשבתי שאני עומדת למות, אבל המוות מחל לי. גם הפעם. הרגשתי שאני נפלטת בלי סיבה אל תוך איזור מלא בעוד אנשים עם מגבעות שחורות, אז בלי לחשוב, לקחתי את העגלה המוזרה וקפצתי אל תוך הרכבת שכבר החלה לנסוע. כמובן, שלא היה לי מושג לאן היא נוסעת, אז עשיתי את המעשה שהכי מתאים לי בעולם – התחלתי לצרוח: "אבאאאאאאאאאא"
המשך יבוא -------------- שתי תגובות, שני מנויים, וממשיכה. מבטיחה לכם שזה יהיה חמדמד, ולא קשור להארי - או לשום דור של הפוטרים:)
|
|
||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |