קרשנדו

אני יודעת שבדרך כלל קוראים לאלמנה השחורה "נטשה", אבל השם המקורי שלה הוא "נטליה", וזה פשוט הרגיש לי יותר מתאים.

xoxoxo

שירי

נ.ב- ת"בים...?

אחת-שתיים-שלוש.
אחת- שתיים-שלוש.
נטליה רוקדת. היא עולה על קצות אצבעותיה ומסתובבת. היא מניפה רגל ויד, מתוחות כמעט עד כאב. בתנועה אלגנטית, היא שולפת את האקדח מהנדן על ירכה ויורה. לצידה, עשרים ושבע נערות אחרות מבצעות את אותה התנועה.
זו המערכה הראשונה, ונטליה רוקדת עם אחיותיה.
הן לא האחיות שלך, מדאם ב' חוזרת ואומרת. הן יהרגו אותך ברגע שתפני את הגב. היא צודקת, נטליה יודעת, וזה לא משנה. הן אחיות, למרות שברגע שהמסך עולה ומישהי מתחילה לרקוד סולו, הן יהרגו זו את זו.
כשהמוזיקה עולה בקרשנדו נטליה רואה שילנה מקבלת סולו. היא נסוגה אל הצללים, מחכה. ילנה בוחרת באקדח ונטליה מבחינה במדאם ב' מנידה בראשה באישור. מאדם ב' אוהבת את האקדחים, המהירים ומוודאי ההריגה. נטליה מעדיפה את הסכין, הקר והאלגנטי והכל כך הרבה יותר יפה.
ילנה מצביעה עם האקדח על אנסטסיה, ומאדם ב' מהנהנת. אנסטסיה מנסה להימלט, אבל ילנה כבר יורה ומפוצצת את הראש שלה למיליון חתיכות.
המוזיקה מתחילה להאט, והסולו נגמר. הן חוזרות לרקוד בשורות.
סיבוב, הנפה, יריה באקדח.

אחת-שתיים-שלוש.
אחת-שתיים-שלוש.
נטליה רוקדת. היא כבר בשלב האחרון באימונים שלה, והיא רוקדת עם החייל. המילה הנכונה היא נלחמת, אבל ריקוד נראה כמו השוואה יותר נכונה. התנועות שלהם מסונכרנות, כל אחד מתאים את צעדיו לשני ללא כוונה אמיתית לפגוע.
זו המערכה השנייה, והיא רוקדת בזוג.
היא הסכין והוא האקדח. הוא מהיר וחד, כמו כדור שנפלט מרובה, והיא קרה וחיננית, כמו להב החותך בבשר. החייל מגיח מאחוריה ונצמד אל גבה בזמן הריקוד. נטליה יכולה לשמוע את נשימתו באוזנה ולהריח את אבק השריפה בשיערו. היא מחייכת, ויכולה להרגיש שגם הוא.

המוזיקה עולה בקרשנדו. הם מתעלמים. הם לא רוקדים סולו.
אבל אחרי הכל הם נלחמים, והיא מסתובבת לתקוע את סכינה בבטנו ברגע שהוא מהדק את אצבעות המתכת שלו סביב צווארה.

אחת-שתיים-שלוש.
אחת-שתיים-שלוש.
נטליה רוקדת. היא רוקדת לבדה, כי בשיל"ד לא נותר מישהו שאיתו תוכל לרקוד. כל האנשים שאיתם רקדה כבר נעלמו מזמן. אין יותר אחיות שאיתן תוכל להסתובב, להניף אברים ולירות. אין יותר בן זוג ללחימה שאיתו תוכל להסתנכרן ולהעמיד פנים שהיא בעצם רוקדת.
אין יותר סולו שממנו היא יכולה להתעלם.
קירות החדר מכוסים במראות, וזה נחמד כי כשעיניה פקוחות כל הבלרינות שהיא רואה במראה נראות כמעט כמו אחיותיה. כשהיא עוצמת עיניים, הזמזום הנמוך של מיזוג האוויר נשמע כמעט כמו נשימתו של החייל באוזנה.
אבל זה לא אמיתי. היא הרקדנית היחידה בחדר הזה.
המוזיקה עולה בקרשנדו. זה סולו שהיא מעולם לא רצתה.
אחת-שתיים-שלוש.
אחת-שתיים-שלוש.
זו המערכה השלישית, והיא רוקדת לבד.