אחרי הכל.

משהו שלא כתבתי מקודם- כל הזכויות שמורות לרולינג, אני לא עומדת להרוויח כסף מזה, בלה, בלה, בלה...
הפרקים הבאים קצת יותר ארוכים... פשוט יצא ככה...

הארי כמעט נרדם שלבסוף הקיץ בבהלה ונזכר שאף אחד לא יודע איפה הם, והם חזרו לטירה, שותקים אך מאושרים. הם מגיעים לשערי הטירה ונער שהארי לא הכיר, נעמד לפניהם, חוסם את דרכיהם. "אני לא מאמין. שנה שלמה, ג'יני. שנה שלמה של היפגשויות בסתר, של נשיקות, של מזמוזים ושל דיבורים, ואז הוא חוזר, כאילו כלום, ואת הולכת איתו!" הארי העביר את מבטו מהנער אל ג'יני בפראות, מתקשה להאמין למשמע אוזניו. "הארי..." ג'יני אמרה לו בלחש. "זה היה כלום, הארי. אתה לא היית כאן, ולא שמעו ממך כלום, כלום, ואנחנו בכלל נפרדנו, וחיפשתי מישהו לדבר איתו, זה הכל..." היא ניסתה להמשיך אבל הארי קטע אותה. "זה בסדר. בסדר..." הוא מילמל ועזב אותה ואת הנער לבדם. מאחוריו הוא שמע את ג'יני אומרת בקול חנוק- "אני. שונאת. אותך. בנדקס." ואז הוא קלט מי זה- ג'ואי בנדקס, שנה מתחתיו, בהפלפאף. והוא המשיך ללכת. שבתוכו מתחולל קרב איתנים:

"נפרדת ממנה"

-"אבל בכל זאת..."

"אתה רצית שזה ייגמר..."

-"הוא על בטוח נראה יותר טוב..."

"אתה יודע שלא אכפת לה מזה"

-"ובכל זאת..."

"הייתה לה זכות מלאה."

-"אבל זה לא בסדר."

הוא הגיע לאולם הגדול, בהפתעה, בלי לשים לב בכלל לאן רגליו נושאות אותו. רון והרמיוני ישבו אחד ליד השני בשולחן של גריפינדור, חבוקים, מדברים עם נוויל בעייפות. הוא התיישב לידם, ושתק.

"איפה ג'יני?" רון שאל, אבל הארי לא ענה. "הארי?" אמרה הרמיוני בעדינות. "מה קורה?"

הארי בלע רוק ואמר- "יש לה חבר חדש. בנדקס מהפאלפאף."

הפרק הקודם		הפרק הבא