גורלו של החתול השחור

סאבין צ'אנג ישבה במטבח ואחזה בתמונה המשפחתית בעצב.
הפרפר השחור התעופף אל תוך החדר, נמשך לרגשות השליליים.
הוא נכנס לתוך התמונה שבידה של סאבין, והשחיר אותה.
ראשה של סאבין הזדקף מעט, כשדוגמת פרפר זוהרת ריחפה לנגד עיניה.
"רפליקייטור*, אני הוא עש לילה," אמר עש לילה. "אני נותן לך את הכוח למצוא את הבת שלך, להקיף אותה באהבה משפחתית. בתמורה, את רק צריכה להביא לי את המופלאים של ליידיבאג והחתול השחור."
"בעונג רב, עד לילה," אמרה סאבין בחיוך זדוני.
ערפל שחור כיסה את גופה של סאבין, ושינה אותה לנבלת על.
צחוקה המרושע הידהד ברחבי הבית.

"מה? לא ראית את מרינט? טוב, תודה בכל מקרה נינו. להתראות."

טום דופיין ניתק את השיחה באנחה כבדה.
"טוב," הוא אמר. "איך אני אוכל לבשר לאשתי את הבשורה. התקשרתי כבר לכל חברי הכיתה של מרינט..."
הוא נכנס למטבח, והשתנק למראה דמותה של אישה הזוהרת באור כחול, עיניה הסגולות מבזיקות ברוע.
בגדיה, שערה ועור פניה היו בגוונים שונים של כחול גם הם.
לטום נפל האסימון – זו הייתה אשתו האהובה, סאבין.
"סאבין!" הוא קרא בדאגה מפוחדת. "מה קרה לך? אל תגידי לי ש- "
"-אני כבר לא סאבין," היא קטעה אותו. "אני היא רפליקייטור!"
היא התקרבה אליו לאט- לאט.
טום צעד לאחור בזהירות, ונבהל כשגבו פגע בקיר.
רפליקייטור פרשה את ידיה לרווחה, ולהפתעתו, חיבקה אותו ברוך.
כשהיא הרפתה ממנו, לנגד עיניו הופיע כפיל מדויק של עצמו, וחייך אליו חיוך משונה.
טום, שלא היה יכול להכיל את האירוע, נפל על הרצפה, מעולף, בקול חבטה.

רפליקייטור ניגשה אל הכפיל של טום, והושיטה לו את התמונה המשפחתית – החפץ שאליו נכנס האקומה.
"שמור את זה בשבילי," היא אמרה.
הכפיל של טום הינהן בחיוך ולקח את התמונה.
כפילים נוספים של טום דופיין הופיעו בהבזקים של אור כחלחל.

"להוריד נקודות," אמר ליידיבאג, והשתנה חזרה למרינט בחדרה.
"כל הכבוד, מרינט," אמרה טיקי. "הוכחת את עצמך כגיבורה גם כשעש לילה לא בתמונה!"
מרינט פיהקה.
"טוב, אני די עייפה," אמרה מרינט.
"אבל עכשיו רק תשע וחצי בבוקר!" אמרה טיקי. "את מאחרת לאירוע של יום המשפחה בבית הספר!"
מרינט אחזה את ראשה בשתי ידיה.
"כמובן!" היא אמרה. "איך שכחתי מזה? אוי, בטח ההורים שלי דואגים נורא, ואולי הם חושבים שנשרפתי בשריפה ההיא שבבניין וש- "
"-אל תדאגי מרינט," הרגיעה אותה טיקי. "להורים שלך אין שום דרך לדעת שהיית בבניין כשפרצה השריפה!"
"צודקת," אמרה מרינט. "אבל אני חייבת למהר, אימא כל- כך חיכתה ליום הזה..."
מרינט ירדה במדרגות אל המטבח.
אביה קיבל את פניה בחיוך.
"מרינט! חיכיתי לך!" הוא אמר. "אני ואמא שלך חיפשנו אותך בכל מקום!"
"איפה אימא?" שאלה מרינט.
"למה את מתכוונת?"
קולו של אביה בקע ממקום אחר.
מרינט הסתובבה, וראתה את אבא שלה.
"אתה לפני רגע היית ממש מאחוריי," מרינט הסתובבה שנית, וראתה את אבא שלה באותו מקום.
היא הפנתה את ראשה לצדדים, ולאימתה הבינה שהיא מוקפת בכפילים של אבא שלה.
הכפילים זרקו אליה הערות כמו: "איפה היית?", וגם: "אימא שלך מחפשת אותך!"
מרינט צרחה בבעתה וניסתה לחשוב בהיגיון, אבל המחזה של כפילים של אבא שלה הסוגרים עליה הוציא ממנה כל מחשבה שפויה.
"מרינט, את חייבת להימלט!" לחשה לעברה טיקי, מתוך התיק של מרינט.
מרינט השתדלה לנשום עמוק.
היא רצה לעבר אחד הכפילים, וברגע האחרון השתטחה על הרצפה וחצי זחלה- חצי החליקה מתחתיו.
מרינט עלתה במדרגות לחדרה, כשהכפילים המרושעים של אביה בעקבותיה, וסגרה את הדלת בחוזקה.
"אוי לא," אמרה מרינט. "זה פשוט אסון! עש לילה בטח השתלט על אבא שלי!"
"אז זה הזמן להשתנות לגיבורת- על!" אמרה טיקי.
"חשבתי שאת צריכה כוח אחרי שאני משתנה לליידיבאג," אמרה מרינט.
"הספקתי  לאכול עוגייה או שתיה בזמן שהתחמקת מהכפילים של אבא שלך," הודתה טיקי.
"טוב, אם את אומרת," אמרה מרינט. "טיקי, נקודות!"

אדריאן אגרסט צעד לבית הספר בעצב.
"ברור שאבא שלי לא בא ליום המשפחה," הוא אמר ביובש.
"לפחות יש לך אותי," אמר פלאג.
"אתה נחמד," אמר אדריאן. "אבל אתה מצחין מגבינת קממבר..."
"אולי," אמר פלאג. "אבל אחרי הכל, משפחה לא בוחרים!"
אדריאן חייך, ונכנס לבית הספר.
אליה, רוז, ג'וליקה, אלכס ומילאן התאספו במבואה סביב מה שנראה כמו טלפון נייד.
אדריאן התקרב אליהם.
על הצג של מה שהיה אכן טלפון, הופיעה נדיה שאמאק, קריינית חדשות.
" -ולחרדת תושבי פריז, מתקפת אקומה חדשה מאיימת על העיר, וכפילים מרושעים של תושב פריז נמצאו משוטטים בעיר. מישהו מדווח שהאיש מזוהה בתור טום דופיין," תמונה של אבא של מרינט הופיעה ליד הקריינית.
"זה אבא של מרינט!" קרא אדריאן.
"ששש... תקשיב..." סיננה אליה.
 " -טוענים שהאקומה לא השתלט על טום דופיין, והוכיחו כי זאת לא אחרת מאשר אשתו, סאבין צ'אנג. היא ככל הנראה יוצרת כפילים מרושעים של אנשים. האם ליידיבאג והחתול השחור יצילו אותנו כבר בפעם השנייה באותו יום?"
אליה עצרה את הסרטון.
"וואו!" היא אמרה. "אני חייבת לתעד את זה לליידי- בלוג! אבל קודם לבדוק אם מרינט בסדר..."
"מרינט?" נינו הצטרף לשיחה. "לא יודעים איפה היא... אבא שלה התקשר אליי והוא לא יודע איפה היא..."
"כן, גם אליי הוא התקשר," אמרה רוז.
"גם אני קיבלתי שיחה ממנו," אמרה אלכס.
מילאן וג'וליקה הינהנו.
אדריאן הביט בכולם בדאגה.
"וואו, היום הזה נעשה כבר ממש בעייתי..."

המשך יבוא...

*רפליקייט (replicate) - לשכפל

הפרק הקודם