האיש האחר ממיינקראפט

כל הזכויות שמורות למרקוס "נוטץ'" פרסון, וגם ל"Mojang" שהיא בעצם החברה של המשחק.

וגם לג'יי קיי רולינג כי אחרי הכול בלעדיה האתר הזה לא היה קיים בכלל.

בוקר.

השמש ביצבצה מעל ההרים והטילה אור על החדר האפלולי.
סטיב קם מהמיטה, והתמתח.
"עוד יום. קדימה..." הוא מילמל לעצמו.
הוא חצה את החדר אל שולחן העבודה, והוציא אביזרים מתיקו להכנת חרב מאבן.
אחר, לקח את חרב האבן שיצר, והביט לרגע קט דרך החלון, לפני שפתח את הדלת ויצא אל האדמה המישורית, שכעת שרצה בכבשים שליחכו את העשב.
"טוב..." אמר סטיב. "הגיע הזמן לארוחת בוקר."
הוא חיטט בתרמיל, ושלף תפוח חצי אכול.
"זה הכול?" רטן. "נו באמת..."
הוא גמר את התפוח, והשיב מבט אל בטנו הרעבה לאוכל.
"אז כנראה שאצטרך לצוד אחרי הכול..." אמר סטיב באנחה כבדה, ושלף את החרב מהתרמיל.

לאחר טיול קצר, שבמהלכו סטיב שחט כמה כבשים ופרות, הוא היה מוכן לחזור לביתו.
סטיב הביט סביבו.
עצים הקיפו אותו מכל עבר.
יללות של זאבים נשמעו לידו.
סטיב לא זכר מאיפה הוא הגיע ליער.
"אוקיי, להירגע..." אמר סטיב. "אני רק צריך את המפה שלי והכול יהיה בסדר."
הוא שלף את המפה מהתרמיל, והספיק לבהות בה רגע אחד, לפני שלפתע מבין הצללים הגיח זאב בזינוק, וקרע לו את המפה.
הוא אחז את החלק הקרוע של המפה בפיו, והסתלק.
"היי, חכה!" קרא סטיב בכעס, והוציא את החרב שלו.
הוא רץ בעקבות הזאב אל בין העצים.
הזאב תימרן בין העצים במהירות, בניגוד לסטיב, שהתחכך כמה פעמים בגזעי עצים ומעד משורשים עבים שהגיחו מהאדמה.
בשלב מסוים סטיב וויתר, ועצר כדי לנוח.
הוא בהה במפה הקרועה שלו, שכעת כבר לא הועילה במיוחד.
עכשיו הוא עוד יותר אבוד, וגם אין לו דרך לחזור הביתה.
סטיב חשב שהמצב שלו לא יכול להיות גרוע יותר.
והאמת היא שהוא טעה בגדול.
לחשושים נשמעו מאחוריו.

סטיב הסתובב, אבל כל מה שהוא ראה זה גזע עבה של עץ אלון.
הנהמות נשמעו רועמות יותר.
הוא שלף את החרב בדריכות.
אף יצור לא הגיח מבין הצללים.
"כנראה דמיינתי..." מילמל סטיב.
הוא המשיך ללכת בכבדות, כמה מטרים נוספים, כשהוא פתאום נפל על הרצפה בחבטה.
סטיב הרים את ראשו, וראה לחרדתו זומבי חיוור, עולה בלהבות, גוהר מעליו.
בתנועת חרב מהירה, סטיב קטע את ראשו של הזומבי, שהתגלגל על הרצפה וליכלך אותה בדם.
גופתו של הזומבי נפלה לכיוונו של סטיב, שקפץ לאחור בבהלה, וראשו נחבט בגזע עץ בעוצמה שגרמה לו לאבד את ההכרה.

המשך יבוא...

		הפרק הבא