אהבה כואבת

כל הזכויות שמורות לדיסני וליוצרים של לשבור את הקרח. אני רוצה לציין שלא יהיו קללות או נשיקות יותר מידי מפורטות למרות ששמתי בדרגה הזאת!

שמש פשטה על העיר ארנדל. מרחוק זאת היה נראית עיר שלווה בסך הכל, אבל כך לא היה בשביל אנה. רק לפני שנה היא כמעט נהרגה על ידי לא אחר מאשר הנס. והיום, היום זה יום שחרורו. יום שאנה חששה שיגיע.

היא ישבה בחדרה על מיטת האפיריון הורודה שלה, כשמחשבות מילאו את ראשה.

מה יהיה? חשבה.

מה אם הנס ינסה להרוג אותי שוב?

לפתע נשמעה דפיקה בדלת.

״אנה, יקירתי!״ היא שמעה מישהו קורא מבעד לדלת.

הדלת נפתחה בחריקה ובחור צהוב שיער נכנס לחדר הנסיכה. הבחור התיישב לידה ונשק לה על לחייה.

״מה שלום האישה שאני אוהב?״ שאל כריסטוף ונגע בשיערה הכתמתם. אנה נאנחה.

״אני מפחדת,״ היא אמרה. ״היום הנס משתחרר מהכלא אחרי שנה שלא שמענו ממנו. אני מפחדת שהוא יחזור לפגוע בי״.

״אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך,״ אמר כריסטוף והחזיק בידה. ״תזכרי שאני פה, שומר עלייך״.

אנה חייכה אליו ונישקה אותו על פיו. היא אהבה את כריסטוף יותר מכל דבר אחר.

כריסטוף הסתכל בשעונו. ״אנחנו צריכים לצאת,״ הוא אמר. ״טקס שחרורו של הנס עוד מעט מתחיל״.

השניים יצאו מהחדר לכיוון שער הארמון, שם הם פגשו את המלכה אלזה, אחותה צחורת השיער של אנה.

מאחורי שערי הארמון היו מסודרים כיסאות ולפניהם במה לכבוד הטקס, סמוך ליד תאו של הנס.

אנה חששה מהיציאה, והסכימה להיות נוכחת בטקס השחרור רק אחרי הפצרותיה הרבות של אלזה.

״אנו התכנסו כאן היום כדי לשחרר את הנסיך הנס מהאיים הדרומיים מכלאו. כידוע לכם הנס פשע נגד ארנדל ונגד הנסיכה אנה בפרט״. אמר איש שמנמן שעמד על הבמה.

חצוצרות נשמעו, וסורגי תאו של הנס התרוממו למעלה. בחור צעיר בעל פאות צמודות פסע החוצה כשחיוך עצוב על פניו. איש בעל מדים הושיב את הנס על אחד הכיסאות.

״הנסיכה אנה... התואילי להגיד כמה מילים?״ אמר האיש השמנמן.

״ברצון,״ אמרה אנה ועלתה על הבמה.

אנה הסתכלה על אנשי ארנדל שנכחו ועיניה עצרו על הנס. ראשו היה מורכן כלפי מטה ושיערו היה פרוע ומלוכלך.

זיכרון עמום מילא את ראשה. היא נזכרה, שביום הכתרתה של אחותה אלזה, היא והנס שוחחו על המרפסת. היא נזכרה שהוא סיפר לה שאחיו הגדולים מנדים אותו, מה שאומר שכעת אין לו לאן לחזור.

זאת היתה הפעם הראשונה שאנה ריחמה על הנס.

״אה...״ אנה גמגמה. היא שכחה שהיא רוצה לספר להנס על כל הסבל שגרם לה.

״אני מזמינה את הנס לגור בארמון״. אמרה אנה לבסוף. מבטים מופתעים הביטו בה, המופתעים שבהם היו שייכים לאלזה, כריסטוף ואולף, איש השלג המדבר.

״אנה...?״ גמגם כריסטוף.

״אנה? את בטוחה שאת רוצה שהפושע הזה יגור איתנו?״ שאלה אלזה בקול שבור. אנה הנהנה.

הנס הרים את ראשו והסתכל על אנה במבט מודה. היא לא הסתכלה עליו חזרה, ופסעה לכיוון הארמון.

		הפרק הבא