עולמות מתנגשים

תודה רבה לכל מי שהגיב ונרשם

פרק 5

נ.מ פרסי

"קדימה מוח אצה! קום" אמרה אנבת' והטיחה בי את הכרית שלה, הייתי רגיל להתעורר ככה. נאנחתי ולבסוף קמתי והתארגנתי.

אחרי שכולנו התארגנו. התקשרנו לכירון באיריס-נט, עדכנו אותו שהכול בסדר ויצאנו מהאוהל-בית שלנו.

"או יופי אתם מוכנים" אמרה גברת וויזלי כשראתה אותנו "היום נלך לסמטת דיאגון לקנות לכם שרביטים וגלימות ושאר הציוד"
"סמטת דרקון?" אמרתי בגיחוך
"לא, מוח אצה! סמטת די-א-גון" אמרה אנבת' בבירור "אבל איך נגיע לשם?" שאלה
"נשתמש באבקת פלו כמובן" אמר אחד מהתאומים - לא הצלחתי לזהות – בעליזות.
"במה?" שאלה הייזל
"אה, נכון אתם לא יודעים מה זה" אמר התאום האחר שהופיע פתאום "זה ממש קל לשימוש, אתה צועד אל האח הזאת" אמר והצביע על האח שעמדה מולנו "זורק את האבקה ואומר בקול ברור 'סמטת דיאגון' או לכול מקום אחר שתרצה להגיע"
כולנו הבטנו בו כאילו השתגע, לצעוד לתוך אח בוערת! ורק ליאו חייך בלי פחד.
הרמיוני שעמדה בצד במהלך השיחה וצחקה למראה הבעות פנינו אמרה "אני אדגים" לקחה חופן מהאבקה, פיזרה אותה באש ונכנסה לתוך האח פתחתי את פי להזהיר אותה אבל היא עמדה בתוך האח כאילו כלום לא קרה כלום, צעקה "סמטת דיאגון" ונעלמה.
"מי רוצה לנסות?" שאלה גברת וויזלי בחביבות
"אני אנסה" אמר ג'ייסון, הוא נעמד מול האח, פיזר את האבקה, נכנס לאח וצעק "סמטת דיאגון" ונעלם.
"אני רוצה" אמרתי ואנבת' לחשה לי "חסר לך אם קורה לך משהו" חייכתי אליה, היא הוסיפה "מוח אצה" ונתנה לי חיבוק.
לקחתי חופן אבקה של אבקה מנצנצת ופיזרתי אותה באש, נכנסתי לאח ועיניי שרפו מהפיח שנכנס אליהם אבל השתדלתי להתרכז, צעקתי "סמטת דיאגון" ונשאבתי אל הארובה.
פתאום נחתי באמצע מסבאה עזובה וחשוכה למראה. השתעלתי מאוד.
"שרדת" אמר ג'ייסון בחיוך
"מפתיע הא?" עניתי לו בחיוך והתחלתי לנקות את בגדי מהאבק והאפר שנדבק אליהם.
פתאום לידי נחתה הייזל משתעל וכושלת אל המסבאה החשוכה. אני וג'ייסון מיהרנו לעזור לה. כשהושבנו אותה על אחד הכיסאות כבר נחת פרנק ואחריו פייפר ואנבת' כושלים ומשתעלים גם הם, חוץ מליאו שיצא בקלילות מהאח. אחריהם הגיעו בני משפחת וויזלי והארי.

חצינו את המסבאה דרך כל מיני אנשים חשודים, השארתי את ידי בכיסי והחזקתי את העט שלי, על מה שלא יקרה.
הגענו לקיר אבנים חסום, אדון וויזלי נקש על כמה אבנים בקיר והקיר למרבה הפתעתי נפתח וחשף לפנינו רחוב משוגע.

"ברוכים הבאים לסמטת דיאגון" אמרה הרמיוני בעליזות וזכתה למבט מהארי, מה יש לבחור הזה?
הסתכלתי סביבי, המראה היה מדהים, המוני אדם מסתובבים חניות בכל הצבעים, חנות לגלימות לשרביטים לקדרות וינשופים ומשום מה גם למטאטים.
"טוב" אמרה גברת וויזלי אחרי כמה דקות "עכשיו נלך לקחת כסף מהבנק בשביל הדברים שתצטרכו"
"אבל אין לנו כסף" אמרה פייפר
"זה לא כסף רגיל, אלו אוניות, חרמשים" אמר רון
"גם את זה אין לנו" אמרתי
"אתם בטוחים?" אמר קול מאחורי, הסתובבנו.
"הרמס?" אמרתי בהפתעה

הפרק הקודם		הפרק הבא