ויתור זכויות לג'יי קיי רוק אנד רולינג.
הארי פוטר היה בסך הכול בן חמש עשרה. כן – שמעתם נכון! כל-כך הרבה דברים הציקו להארי. דמבלדור לא הסכים לרון והרמיוני לדבר איתו בכלל במהלך הקיץ, והוא לא ידע כלום על מסדר עוף החול. הבן-דוד המעצבן שלו, דאדלי, הותקף על ידי סוהרסנים, ומשרד הקסמים רצה להעניש אותו על ביצוע קסמים מול מוגל – זימנו אותו לשימוע על זה שהוא הציל את חייו של קרוב משפחתו! והוא היה חייב להציל את דאדלי! זה היה כל-כך לא הוגן מצידם. הארי היה מאוד כועס. כשהארי סוף-סוף הגיע למקום המחבוא של המסדר, הוא היה כל-כך עצבני, שהוא שפך את כל הכעס שלו על רון והרמיוני. הוא צעק עליהם והשתגע מרוב זעם. העניינים באותה שנה נעשו גרועים יותר ויותר. אחרי שהוא נחלץ מהשימוע שלו באור שיניו, הוא חזר להוגוורטס. החיים שם לא היו נהדרים כפי שקיווה שיהיו – המורה להתגוננות מפני כוחות האופל באותה שנה הייתה אישה מטעם משרד הקסמים בשם אמברידג', שלא לימדה אותם כלום, והתכחשה לעובדה שוולדמורט חזר. היא הכריחה אותו לכתוב 'לא אספר עוד שקרים' עם עט מיוחד שחורט את המילים שהוא כותב על גב ידו. הארי וחבריו אירגנו שיעורים סודיים להתגוננות אמיתית מפני כוחות האופל, אבל נתפסו. דמבלדור נעלם מהטירה, ואמברידג' הפכה להיות המנהלת של בית הספר, כאילו שהמצב ללא היה גרוע גם ככה.
אחרי שהשיעורים בהלטת הכרה גרמו סבל להארי, בחינות הבגרות העמיסו על מוחו, ופרופסור אמברידג' המשיכה לעלות להארי על העצבים – הארי כבר לא היה יכול לעמוד בזה. ואז הגיע הקש האחרון. הארי גילה שסיריוס בלק, סנדקו האהוב, נחטף על ידי וולדמורט ותומכיו. הם היו במחלקת המסתורין שבמשרד הקסמים. כשהארי וחבריו הגיעו לשם אחרי תלאות רבות בדרך, הם גילו שזאת הייתה מלכודת. סיריוס בלק לא נחטף. בסופו של דבר התחולל שם קרב אגדי – אנשי מסדר עוף החול, וביניהם סיריוס, הצטרפו אליהם לקרב. ואז סיריוס בלק מת. הארי לא האמין למראה עיניו. הסנדק שאותו בקושי הספיק להכיר, כבר לא יהיה חלק מחייו. כשהם חזרו לטירת הוגוורטס, הארי כבר לא היה מסוגל להמשיך ככה. דמבלדור ניסה לדבר איתו בצורה רגועה, אבל הארי השתגע. הוא הפך את כל החדר של דמבלדור – מכשירים כסופים ויקרים התעופפו באוויר והתנפצו, חתיכות של שולחן עץ התפזרו על הרצפה. המראה של הפרצוף הרגוע של דמבלדור הטריף אותו. איך הוא יכול לראות את כל זה ולהישאר שליו? כשהשיחה ביניהם נגמרה, הארי כבר ידע דבר אחד. הוא לא רוצה לחזור יותר להוגוורטס – אף פעם. השנה בטירה שפעם החשיב כבית חם הייתה פשוט בלתי נסבלת. כשרון והרמיוני ראו אותו, הם ידעו שהארי צריך עזרה? אז הם שלחו אותו לסדנת שליטה בכעסים. כן, בהחלט. הארי עמד תחת לא מעט לחץ באותה שנה. הוא נלחם באוכלי מוות, הורשע על הצלת חיי אדם, חרט על עצמו משפט שקרי שוב ושוב ושוב ושוב. אבל הכול עמד לשוב לאיתנו. העובדים בסדנת השליטה בכעסים טיפלו בו במסירות. הארי הצליח לאט- לאט להיות יותר רגוע ושליו. התפרצויות הכעס פחתו, והארי למד שיעור חשוב לחיים – דמבלדור בטוח היה בסדנה הזאת.
הסוף!
הפאנפיק דורג PG מטעמי התפרצויות כעס אלימות וונדליזם.
|