רֶפָּרְצְיוֹ

פרק 2

מאלפוי, הממזר המנוול, פשוט צחק בפניו במשך דקה שלמה. ״סיימת כבר?״ אמר הארי.

״ודאי שלא,״ אמר דראקו. ״אתה לא יכול לצפות ממני שלא להנות מזה כראוי. הגיבור הנאצל בא להתחנן לעזרתו של המנודה הדחוי, כדי להציל את מושא הגאווה של יְלִידֵי-המוגלגים, לא פחות. לא ייחלתי לחוות סיפוק כזה כבר שנים.״  

״נראה שהסתדרת בסדר גמור, מאלפוי,״ אמר הארי.

״אתה תופתע לשמוע כמה מקומות מסרבים לקבל את הכסף שלי בימים אלה,״ אמר דראקו. ״שלא להזכיר שנאלצתי למכור חצי מהאדמות כדי לשלם את החובות המשפטיים-- אני מאמין שישנה איזושהי תוכנית מבעיתה בהתהוות.״

״תגיד, אתה יכול לתקן את השער או לא?״

״ודאי שאני יכול לתקן אותו,״ אמר דראקו בהינף יד אוורירי. ״אבל זה יעלה לך.״

הנשימה שהארי החזיק השתחררה בבת אחת וכמעט גרמה לו לסחרחורת. הוא לא ידע עד לרגע בו נאמרו המילים, עד כמה נואש היה לשמוע אותן. הוא היה בחדר הישיבות, ודיבר עם ראש צוות החקירה כשהוא שמע את הפיצוץ מהמשך המסדרון ורץ דרך העשן, דוחף את הקהל המשתעל שהחל להתאסף סביב דלת המשרד של הרמיוני. שני העוזרים שלה מעדו החוצה, מפוייחים עם עיניים דומעות, והם השתנקו כשסיפרו את אשר אירע: הבזק האור האפור, המערבולת השואבת שהחלה למשוך אותה--

הוא נפגש עם כל מומחה לחפצים קסומים בלונדון. אף אחד לא ידע איך לתקן את השער. בורגין היה הראשון שהעלה בזהירות את השם של מאלפוי: ״אני מהסס אם להציע, מר פוטר, אבל-- לאור הנסיבות--״

״מה?״ אמר הארי, כשהוא מביט בשער ביאוש.

״פריט כה עתיק ומורכב הוא די מעבר לחוגים הרגילים,״ אמר בורגין. ״אני חושש שיש מעט מאוד כסף בתיקון עתיקות שכאלה-- ההיפך למעשה. זוהי מלאכה שיכולה להיעשות אך מתוך אהבה. רק לאנשים בודדים נקראת ההזדמנות לעסוק בה מספיק כדי לפתח מה שנקרא, מומחיות...״

״אתה מכיר מישהו?״ הארי נאחז מיד בפתח שניתן לו. ואז הוא לא רצה בו, כמובן, אבל אחרי שלושה שבועות בהם ניסה כל בעל מלאכה בעל שם ברחבי לונדון, אדנבורג, פריז וכמה מקומות מרוחקים אף יותר, ואחרי הפעם החמישית שמישהו מלמל בחצי רצון משהו בסגנון של, ״--כמובן שיש להודות שלמִסְיֶה מאלפוי, יש ידע לא מבוטל בכל הנוגע לפריטים עתיקים...״ הארי ידע שבסוף לא תהיה לו ברירה, אלא לבוא לשם. הוא פשוט לא ציפה שיקבל את מה שרצה.

עכשיו הוא הצטער שלא בא קודם. ״כן, בסדר,״ הוא אמר. ״כמה אתה רוצה?״

דראקו נשף בבוז. ״אני לא הפכתי לנזקק. אני רוצה משהו שהוא הרבה מעבר לכסף, בעצם אני סבור כי אתה עשוי להיות האדם היחיד המסוגל להעניק לי אותו."

״אתה רוצה את גלימת ההיעלמות,״ פסק הארי. הוא פחות או יותר ציפה לכך, היה זה החפץ היחיד בבעלותו שדראקו יכול היה לרצות--

״אל תהיה טיפש, פוטר,״ אמר דראקו, ״אני רוצה את המוניטין שלי בחזרה.״

~
 

הפרק הקודם		הפרק הבא