אני אעשה לך גיהנום.

"וכך, אחרי שנים רבות, הצליח טרימיוס שיימס להציל את זן הקרפדה המחולצת, קרפדה אשר נוהגת לחלץ את נעלי אויביה."
"ירחוני, משפט אחד נוסף מהספר המחורבן הזה ואני נשבע לך שהספר הזה יתקע לך, טוב, אתה יודע איפה."
"רך-כף, אתה לא מצחיק."
"אני יודע."

ארבעת הקונדסאים ישבו ברכבת שעשתה את דרכה להוגוורטס. פיטר פטיגרו הצעיר ישב לצד החלון וזלל חמש חבילות של צפרדעי שוקולד, בעוד ג'יימס פוטר ביצע לחש וצוטט ללילי אוונס, אהובתו היחידה.
לפחות זה מה שהוא חשב. סיריוס בלק ורמוס לופין ישבו מול פיטר וג'יימס, ושקעו בשיחה עמוקה. טוב, לא ממש.
"רך-כף, אנחנו חייבים להתכונן למבחן הזה. הוא יהיה בשבוע הראשון ללימודים, וזאת השנה האחרונה שלנו. הבטחתי לעצמי לקבל קס"מ ביצורי פלא, לאחר שבשנה שעברה קיבלתי..."
"הל"מ?" שאל סיריוס באנחה.
"אני לא מסוגל אפילו לשמוע את זה! זה כל כך עצוב. זה פשוט פאתטי. זה עצתטי." מלמל רמוס באכזבה מלאה מעצמו ומתח את פניו בעייפוץ.
"ירחוני, אתה מגזים. אני הייתי שמח לקבל הל"מ. לפחות אתה לא מקבל ק' או ז' בגילוי עתידות. כלומר, מה כבר צריך לעשות בגילוי עתידות?! להסתכל בכוס קפה?!" התלונן לעצמו, ואז נרגע.
"אתה יודע, אני רציני עכשיו. זה כבר נהיה ממש מרגיז שאתה מתלונן על ציונים מעולים." אמר סיריוס ושילב את ידיו בהתרסה.
"אז תסבול בשקט. אני לא אוהב שהציונים שלי הם הל"מ. אני רוצה רק קס"מ." אמר רמוס, בעוד סיריוס מגלגל את עיניו.
רמוס הביט בסיריוס, חברו, שלא האמין שכך ידבר אליו. הוא תקע בו מבט עצבני, קם, פתח את מזוודתו, הוציא את גלימתו והתקדם אל היציאה מהתא.
"הלכתי להתלבש. אנחנו בקרוב מגיעים." אמר לפני שיצא והספיק לתקוע בו מבט נוסף לפני שהתקדם אל השירותים.
"אפשר לחשוב מה אמרתי." אמר סיריוס בשקט.
"זה לא מה שאמרת. זה פשוט שירחוני דואג יותר מדי לגבי הציונים שלו." אמר לו פיטר.
"המ. תודה זנב-תולע. אתה חבר ממש נחמ-"
"חמש צפרדעי שוקולד." אמר לו פיטר לפתע.
"סליחה?" שאל סיריוס בהפתעה.
"חמש צפרדעי שוקולד." אמר פיטר וחייך חיוך מרוצה.
"אני חושב שאני אהיה פסיכולוג שאהיה גדול. או אולי, אני אכין שיקויים פסיכולוגיים?" שאל את עצמו לגבי העתיד ונכנס לחלום על הקריירה המפוארת שתהיה לו.
"אני אתקע לך שיקויים פסיכולוגיים בפרצוף. אל תעצבן אותי, זנב-תולע."
"סליחה."
"זה בסדר."
"אפשר בכל זאת צפרדעים?"
"זנב-תולע?"
"כן?"
"שתוק."