הבולט והשקט

פרק 4:

"כן דמבלדור קראת לי?"

"אתה יכול להסביר לי למה כישפת את הרמיוני ולונה?"

"זה לא אני זה לורד וולדמורט"

"אתה זה שבחרת לציית לזה, על פי כן עברת על חוק של משרד הקסמים"

"איזה חוק?"

"החוק שבגללו אתה נשלח לאזקבאן", דמבלדור הניף את שרביטו ושלח את לוציוס לאזקבאן.

"היי, פרופסור", אני נכנס ואומר

"היי דראקו מה מביא אותך לפה?"

"שני דברים:

הבנות בסדר?

ואיפה אבא שלי? ראיתי שהוא נכנס אליך ולא יצא"

"הבנות בסדר גמור, ואבא שלך… אבא שלך נשלח לאזקבאן…

הוא עבר על החוק וכישף תלמידות בית ספר בקללה בלתי נסלחת"

מבט עצוב בפניו של דראקו המתחלף במבט מאושר, "מגיע לו"

דראקו יוצא מחדרו של דמבלדור ומתקדם את המרפאה, מציץ מהדלת ורואה את הרמיוני

הרמיוני רואה את הסלית'ריני נכנס ומתקדם לכיוונה, עושה את עצמה ישנה.

"אני יודע שאת לא ישנה", אמר וליטף את פניה

הרמיוני פותחת את עיניה בבהלה ורואה את דראקו מול עיניה.

"מה אתה עושה פה, לך מפה!, אתה באת להמשיך את מה שאביך עשה?",

פיה היה מלא במילים שרצתה להגיד, בשאלות שרצתה לשאול, בפקודות שרצתה לצעוק.

"אני לא אעשה לך ולחברה המוזרה שלך כלום, אבא שלי נשלח לאזקבאן אבל מגיע לו, הוא עבר על החוק והוא פגע בך",

אומר דראקו ומלטף את הגריפינדורית.

הרמיוני מזיזה את ידו מפניה, "אז למה אתה פה?"

"אני לא יודע איך להגיד את זה אבל… אני מאוהב בך"

"או באמת? בגלל זה אתה כל הזמן קורא לי בוצדמית?"

"הכרתי מאז צד אחר שלך, ואני רוצה להכיר אותו יותר מקרוב",

נישק את מצחה ואמר, "תגידי לי כשתחליטי" ורץ אל מחוץ למרפאה

"אני חושבת שאתם יכולים להיות זוג חמוד ביחד", לונה אומרת

"את חושבת

"שנורקקים פחוסי קרן אמיתיים?"

"אה…."

"בקיצור כן, את צריכה לתת לו הזדמנות"

הפרק הקודם