חייו ושקריו של אלבוס פוטר

היה זה ערב חמים לקראת סוף אוגוסט, ומשפחת פוטר ישבה בביתה אשר במכתש גודריק ונהינתה מאחד מערבי הקיץ האחרונים. הארי ישב בכורסא בסלון, ועיין בעותק של "הנביא היומי" מאותו היום. לא היה שום דבר מעניין, והוא, מעט מאוכזב, סגר את העיתון והניח אותו לצדו. אשתו, ג'יני, עזרה לבנם האמצעי, אלבוס, לארגן את הציוד לבית הספר, אשר בו אלבוס יתחיל את שנתו הראשונה.לפתע פנה אלבוס אל אמו: "אמא, את חושבת שאני אשובץ בסלית'רין?" שאלה זו חזרה על עצמה כבר מספר פעמים בימים האחרונים, והיה לג'יני חשד שג'יימס הוא הגורם לזה, היא ניסתה להרגיעו ואמרה לו:" אל תדאג אל, אתה יודע, גם אני חשבתי שאשובץ בסלית'רין, וכנראה זורם בי, כמו באחיי, דם גריפינדורי, וכך היה גם אחיך, וחוץ מזה, אם אתה באמת רוצה בזה, אני מאמינה שאתה תצליח". היא חייכה אליו חיוך אימהי, אך הוא השיב רק במבט קודר, וחזר לעסוק בערימת ספריו הגבוהה, אשר נראתה השנה גבוהה במיוחד.

בינתיים, אחיו הגדול, ג'יימס, אשר עמד להתחיל בשנתו השלישית בהוגוורטס, שיחק עם אחותו הקטנה, לילי, בקווידיץ רק ללא הכדורים, הם זרקו אחד לשני תפוחים ברחבי המדשאות שליד ביתם, וצחקו בכל פעם שזה פגע אחד בשני. שלושת הילדים היו עילוי בכל מה שנקשר במטאטאים, והארי לא הופתע כאשר שמע שג'יימס כבר בשנתו השלישית נבחר לקפטן קבוצת הקווידיץ' הצעיר בהיסטוריה של הוגוורטס, ושעד כה גריפינדור לא הפסידו אף לא משחק אחד איתו. שני האחים שיחקו בחדווה, עד שלפתע ג'יימס ראה ראש ג'ינג'י אשר מתקרב אל דלת ביתם, לרגע הוא חשב שזהו רון וויזלי, דודו, אך אז נזכר שהוא ומשפחתו בחופשה ביוון. הוא היה כל כך מרוכז באורח, עד שלפתע הוא קרא קריאת בהלה כאשר התפוח שלילי זרקה פגע לו בדיוק בפנים והפיל אותו מהמטאטא, הוא התרסק בחבטה עזה על הקרקע, והאורח הסתכל עליו, היה לו מבט דומה לשל רון, אבל יותר בוגר ומתנשא, לא היה יכול להיות שזה-"פרסי וויזלי" אמר ג'יימס בביטחון, פרסי הינהן ואמר: "אתם בטח ילדיהם של הארי וג'יני, אתה זה לא ג'יימס?" היה לו קול משוויץ, אבל משום מה, הוא הזכיר את של קולה של אמו, ג'יימס קם על רגליו, התעלם מצחוקה של לילי, ועזר לדודו להיכנס הביתה.

בפנים, הארי בדיוק הוציא שני בקבוקי בירצפת, וכאשר ראה את פרסי, ובעקבותיו את בנו, הוא הפיל את שני הבקבוקים שהיו בידו, ואלו התנפצו על הרצפה. הארי הוציא את שרביטו, אך פרסי הקדים אותו, הוא אמר: "היחזר" והרצפה התנקתה והשאירה את הארי עם שני הבקבוקים כמו חדשים. "טריק שלי" הוא אמר, והארי אמר לו:" תודה, אתה רוצה את זה?" הוא הציע לו בקבוק, ופרסי הנהן בחיוב והתיישב מולו על השולחן, לוגם מהבירצפת."אז..." הארי שאל "למה הגעת לפה?".

פרסי חייך מעין חיוך-לא-חיוך ואמר: "יש לי הצעה".

		הפרק הבא