הוא הציל אותי

דוסון נכנס למשרד וחייך אל חבריו לקבוצה.

"לורה רוצה שכולכם תבואו למאפייה כדי להודות לכם באופן אישי על זה שהצלתם את דייגו, במיוחד את לינדזי", הוא אמר, מחייך לעבר הקבוצה, אבל הבעתו הפכה לזועפת כששם לב שהאישה הברונטית לא שמה לב אליו. הוא התקדם כדי לדבר איתה, אבל וויט שם לב אלי. דוסון צפה כשוויט לחש משהו ללינדזי והוביל אותה למשרד שלו, הדלת נסגרת, הוא הזעיף פנים אבל התקדם לעבר שאר חברי הקבוצה.

Chicago PD

"את בסדר?" וויט שאל את בת חסותו. הוא הסתכל עליה מקרוב.

לינדזי הנהנה, אבל לא הסתכלה עליו. וויט הזיז את הכיסא שלו והתיישב לידה. "דברי איתי. תגידי לי מה את חושבת. את הבטחת לי. הבטחת לי שתדברי איתי", הוא אמר, מודאג. היה לו אכפת מהילדה. הוא לא היה קשוח איתה. הוא היה דמות הורית, מאז שהוא גילה שההורים שלא לא ממש מעורבים בחיים שלה.

Chicago PD

ארין נכנסה לדירה שלה כדי למצוא את אמא שלה מחוסרת הכרה על הספה עם בקבוק אלכוהול לידה על הרצפה. היא נאנחה והלכה לשים את הלחם הגנוב על השולחן. היא פשוט עמדה שם, חושבת על איך החיים שלה התגלגלו. היא כעסה. היא הייתה זועמת. היא הייתה בת חמש ערה, אבל היא הרגישה מבוגרת יותר.

היא לקחה ג'קט ועזבה את הדירה. היא לא השאירה לאמא שלה פתק כדי להודיע לה לאיפה היא הולכת, היא ידעה שלאמא שלה לא יהיה אכפת בכל מקרה. היא התקשרה לחברים ולחבר שלה, לראות עם הם עסוקים. כולם היו עסוקים חוץ מחבר שלה. החבר שלה אמר לה שהוא יאסוף אותה, ושהיא תחכה לו למטה.

היא התיישבה על שפת המדרכה מחכה לחבר שלה. היא לא שמה לב לגבר שמתקרב אליה. היא הרגישה מישהו קרוב אליה והסתובבה כדי לראות מי זה. הגבר נראה מוכר, אבל היא לא הצליחה לזכור מאיפה. הוא חייך אליה, אבל היא התרחקה ממנו והזעיפה פנים. היא הסתכלה סביבה אבל לא היה אף אחד.

"מ-מי אתה?" הנערה שאלה, הקול שלה היה מפוחד.

"האנק וויט". האיש ענה. הוא התקרב צעד קדימה ונתן לה כרטיס. ארין לקחה את הכרטיס ובדקה אות. היא הנהנה, יודעת שזה אמיתי. "ראיתי אותך, ליד המאפייה של דוסון".

העיניים של ארין התרחבו. האיש היה שוטר, והיא גנבה משהו. היא ידעה שהיא לא יכולה להתחמק מזה.

"א-אני  לא יודעת על מ-מה אתה מדבר". ארין אמרה, זועפת

"זה בסדר. אני לא הולך לעצור אותך". הוא אמר לה.

"ל-למה?" ארין שאלה, עיניה התרחבו כשהיא ראתה מכונית מוכרת נוסעת לעברם.

"אני רק רוצה לדבר איתך". הוא אמר לה.

"א-אני חייבת ללכת". הנערה אמרה, תוך כדי שהיא מתקדמת לעבר המכונית שחנתה ליד המדרכה קרוב אליהם. היא מיהרה להיכנס לתוך המכונית, עם הנער.

Chicago PD

"את הולכת למאפייה עם דוסון?" וויט שאל, מצפה למשהו מהאישה הצעירה.

"אני לא יכולה", היא לחשה, אומרת משהו בפעם הראשונה. מסתכלת על הרצפה, ומחייכת ברכות. "יש לי את המזל הכי טוב. אני בקבוצה עם הבעלים הנוכחיים של המאפייה שהייתי גונבת ממנה".

"פשוט לכי. יהיה בסדר, אני מבטיח לך", הוא אמר לה, מניח את ידו על הכתף שלה.

האישה הנהנה ונעמדה. " אני הולכת לחזור לעבודה".

וויט הנהן. הוא ידע שהגברים האחרים מנדנדים לה לספר להם איך הוא הציל אותה, וזה העלה הרבה זיכרונות רעים. הוא לא יכול היה לומר להם שום דבר, זה לא היה הסיפור שלו לספר. הוא צפה בה עוזבת. הוא הולך איתם, למאפייה, כדי לדאוג לה.

Chicago PD

"מי זה היה" החבר שלה ג'וש מרטין שאל, בוהה בה. היא רק משכה בכתפיה והביטה מבעד לחלון.

"רק מישהו שגר בדירה". היא שיקרה, היא שיחקה באצבעות עם הכרטיס שהוא נתן לה. הוא עדיין היה בכיס שלה.

הוא תפס בפרק כך היד שלה באחיזה הדוקה  וצעק עליה, "אל תשקרי לי".

"א-אני לא משקרת", היא לחשה, מנסה למשוך ממנו את היד שלה.

"אם אני אגלה ששיקרת לי, את תשלמי על זה",  הוא אמר לה, משחרר את היד ומביט על הכביש לפניו. הוא הסיע אותם לבית של חבר שלו.

"א-אני לא, אני לא משקרת"? ארין לחשה, מוציאה את היד מהכיס והתחילה להתנועע בעצבנות הידיים שלה היו על הברכיים.

הוא לא ענה והמשיך ליסוע. 

Chicago PD

דוסון חייך כשהוא ראה את הקבוצה שלו מבלה במאפייה המשפחתית שלו, הוא דיבר עם דייגו, לינדזי דיברה עם אשתו ואווה, וויט צפה בכולם.

"אנטוניו, לא אמרת לנו שכמה ילדים היו נוהגים לגנוב לחם?" האלסטד שאל, עם חיוך על הפנים שלו.

"תפסתם אותם אי פעם?" רוזאק שאל, מפנה את תשומת ליבו של הצוות לחבר החדש ביותר בקבוצה.

"לא, הם היו רק פרחחים. זה תמיד היה אותם נערים. אני חושב שיש לנו תמונות שלהם". הוא אמר, חושב על הזמנים ההם. הוא נעמד והלך לכיוון המשרד.

לינדזי הסתכלה לעבר וויט מבוהלת, מתחננת אליו שיעצור אותו. היא קימטה את מצחה כשהוא לא עשה דבר. הוא פשוט הביט בה חזרה. היא הסתכלה לכיוון חבריה לקבוצה והתגנבה מחוץ למאפייה.

Chicago PD

ארין תפסה בצוואר הבקבוק ושתתה את מה שנשאר. היא הייתה מעט שיכורה היא התבוננה כשג'וש שיחק בבריכה עם חברו. אמרו לה להישאר איפה שהיא נמצאת, ולא להפריע להם. ג'וש והבחור דיברו ביניהם. היא ידעה על מה הם דיברו.

"בייבי, בואי לכאן",ג'וש קרא, מנופף לחברה שלו לבוא.

ארין נעמדה והלכה אליו, באופן חינני עד כמה שיכלה. היא נאחזה בשולחן הבריכה כשהביטה בחבר שלה.

"מחר, יש לנו כמה עניינים לסדר, ואת נוהגת". הוא אמר לה

ארין הנהנה, נותנת לו חיוך, לא ממש חושבת.

Chicago PD

דוסון מצא את התיקיה עם התמונות של הנערים שנהגו לגנוב מהם. הוא התיישב והסתכל עליהם. רובם היו בנים. התמונה האחרונה גרמה לו לעצור ובאמת להסתכל על התמונה. הוא הוציא החוצה את הפלאפון שלו, הוא הסתכל על תמונה שלקח מחבר שלו לקבוצה, חבר שלו, וראה את הדמיון. המום, הוא רם והחליט לשים את התמונה בכיס שלו.

הוא לקח את התיקייה ויצא החוצה אל חבריו לקבוצה. הוא נתן להם את התמונות וחיפש את לינדזי. וויט הסתכל עליו והצביע על הדלת האחורית. הבלש הנהן ויצא החוצה, כשהאחרים הסתכלו בתמונות.

כשהוא הגיע לבחוץ,הוא ראה אותה יושבת על הרצפה, מביטה על הקיר ממולה.

"עכשיו אתה יודע"? לינדזי אמרה, הקול שלה היה ללא רגש.

דוסון לא אמר שום דבר, הוא רק זז כדי לעמוד מולה.

"מה? אני אשלם חזרה את מה שגנבתי. אני אשלם. רק תגיד לי כמה אתה רוצה". היא אמרה לו, מסתכלת למעלה לעברו, "אני מצטערת, אני אשלם על כל מה שגנבנו".

"למה?" הוא שאל, סוף סוף שובר את השתיקה. ידיו היו משולבות על חזהו.

"אוכל". היא לחשה. היא חייכה בעצב אל האדמה

"מה?"

"אמא שלי" היא אמרה משחררת צחוק קטן ללא הומור "אמא שלי הייתה שתיינית. הייתי צריכה להביא את האוכל. לא יכולתי להשיג עבודה. החברים שלי, החברים המדהימים שלי אמרו לי לקחת את האוכל. אז לקחתי את האוכל. לא רציתי לעשות את זה, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת".

"לא הייתה לך ברירה? ואבא שלך, איפה הוא היה"

"אני לא יודעת, תגיד לי אתה". היא ענתה קופצת את אגרופה

"ככה וויט הציל אותך?" דוסון שאל, מחכה לתשובה

"לא, זה היה הרגע שהוא פגש אותי", היא אמרה לו.

"שינית את חייך לטובה. הצלת את החיים של דייגו. את לא חייבת לי שום דבר על הלחם", הוא אמר לה. הוא אמר לה לקום ולתת לו חיבוק "האחרים לא יודעים. הסוד שלך שמור איתי".

תודה", היא לחשה אל תוך החזה שלו.

וויט פתח את הדלת וראה אותם מתחבקים. אולי היא תהיה בסדר. הוא קיווה

הפרק הקודם		הפרק הבא