סמל ששינה הכל | יובל

"היי" אמר דראקו בתקווה. 

"מאלפוי אתה בסדר?!" אמרתי ונשמתי עמוק

"ברור... רק עכשיו ניסו לתת לי שיקוי הרפאה של ג'וגק בובאמברג" אמר מאלפוי

 "הבנות בהוגורסט ממש הפחידו אותי" אמרתי

"את לא צריכה לדאוג גריינג'ר" אמר מאלפוי במבט שחצני.

הסמקתי בגוון יוצא דופן. הבחנתי בעיניו האפורות  ואמרתי "טוב מאלפוי ניפגש במשחק!"  מאלפוי הביט בי וגם אני בו והלכתי משם. 

התיישבתי במקום של גריפינדור ליד דין ושיימוס.

"היי הרמיוני" אמר שיימוס "הו, היי" אמרתי. "וואי נשמע ממש טוב" אמרה פרוואטי וצחקה עד שהצטרפתי. "אנחנו מתחילים בעוד 3..2..1 שהמטאטים גזזזזז" אמר ילד

עם רמקול הסתכלתי על מאלפוי מרחף ונהנה. כשסלית'רין קלעה את הקוופאל צעקתי "אווווו", ודין היה שואל "את עד כדי כך לא מבינה בקויידיץ'?!" הייתי מתעלמת 

. כשהמשחק נגמר וכשגריפינדור ניצחה הייתי די עצובה אבל ראיתי את ג'יני , איזה שמחה היא הייתה... רצה אל הארי , הארי מנשק אותה 'הלוואי אליי' חשבתי " כאילו לא הארי מאלפוי" לחשתי כשהלכתי למאלפוי "מאלפוי לא נורא!!" (אני יודעת שזה היה נגד רייבנקלו אבל לא נתייחס לזה) "הכל בסדר אצלי!! " אמר מאלפוי מחייך כשאנחנו מתחבקים בכזאת התנגדות קצרה. מאלפוי מסובב אותי ואומר"טוב אני עסוק  נפגש מחר"  הלכתי ורצתי לחדר המועדון כשכולם חוגגים , רון במרכז העניינים

משועמם. לי לא היה כוח אז ירדתי לגורם המדרגות.

"גריינג'ר את עצובה? " אמר מאלפוי "לפעמים גריינג'ר צריכה להשתחרר" אמרתי 

"אולי את באמת צריכה להשתחרר " הוא אמר ונישק אותי קלות

הפרק הקודם		הפרק הבא