ההמצאה הכי טובה בעולם

שלום לכולם.ן, כאן תמריי.
זהו הפאנפיק הראשון שלי, שנכתב לאחר המון שנים של אהבה עזה לסדרת הספרים של ג'יי קיי רולינג - הארי פוטר.
מאז גיל 8, ועד היום, הדמות האהובה עליי בספרים הייתה פרד ויזלי- הכריזמטי, השנון והאמיץ.
בקריאה מחודשת, היום בגילי המופלג, התאהבתי גם בהרמיוני גריינג'ר. זו התוצאה.
ויתור זכויות -  כל הזכויות שייכות לג'יי קיי רולינג בלבד והיא הבעלים היחיד של כל מה שקשור לסדרת הספרים - הארי פוטר.
אין לי שום כוונה לצאת עם רווח מהפאנפיק הזה.

פרק 1 – ההמצאה הכי טובה בעולם

זה היה תחילתו של הקיץ. נגמרה שנתם הרביעית ללימודים של הארי, רון והרמיוני.
הארי חזר לביתם של הדרסלים, מקום אשר תיעב יותר מכל מקום אחר בחייו.
הרמיוני שבה בשמחה לשבועיים לבית הוריה, ביודעה כי בסיומם תיאסף על ידי מר וגברת וויזלי  ותצטרף למשפחה לשארית הקיץ.
היא בחרה לנצל את השבועיים עם הוריה בצורה הטובה ביותר בעיניה, והם יצאו יחד לקמפינג משותף ובילו בנעימים עד לרגע הפרידה.
-
"אנחנו לא נוסעים למחילה?" שאלה בהפתעה את מר וגברת וויזלי, כאשר שתו תה בבית הוריה, לקראת עזיבתה.
"הפעם לא," ענתה מולי. עיניה מרמזות להרמיוני כי לא תוכל להרחיב בנושא בנוכחות מר וגברת גריינג'ר.
מר וויזלי סיים לשתות את התה, נעמד והודה להוריה של הרמיוני כי הם מאפשרים לה להתארח אצלם לשארית הקיץ. כאילו הייתה להם ברירה. אחרי מותו של סדריק, ושובו לחיים של אתם-יודעים-מי, לא היה סיכוי שהרמיוני תבלה את חופשת הקיץ רחוקה מעולם הקוסמים. הם יצאו לכניסה לביתה בליווי הוריה.
מר וויזלי הוציא מתוך תיק הגב שלו (שכנראה הורחב בקסם) שני מטאטאים. הרמיוני לא אהבה לעוף. ארתור התיישב על המטאטא, מולי התיישבה על השני וסימנה להרמיוני להתיישב מאחוריה.
"מוכנה?", מולי שאלה, סוקרת את הבעת פניה הלחוצה של הרמיוני.
"מוכנה. להתראות אמא, אבא! אני אתגעגע", נעצה מבט חודר בהוריה. יודעת שתתגעגע הרבה, אבל היא צריכה ללכת למקום אחר.
הרמיוני עצמה את עיניה והרגישה את הקרקע נעלמת מתחת לרגליה. תחושה של לחץ התמקמה בבטנה התחתונה וסירבה להרפות עד שהגיעו ליעדם.
"תקחי את זה," מולי הושיטה להרמיוני פתק מקופל. "אחרי שתקראי את הפתק, הוא ישרף כליל ואת תהיי שותפת-סוד ותוכלי לראות את מקום המחבוא".
הרמיוני פתחה את הפתק בציפייה, על הפתק היה כתוב בכתב יד מסולסל וצפוף כיכר גרימולד מספר 12.
ברגע שבו סיימה לקרוא את הפתק, הוא עלה באש והיא פלטה צווחת הפתעה קטנה.
מולה, בתי הרחוב שבו הייתה, התחילו להתרווח וביניהם נוסף בית אחד שלא היה שם רגע לפני כן.
מולי, ארתור והרמיוני נכנסו לבית גדול וישן למראה. זה יהיה מקום משכנם לתקופה הקרובה, שם מסדר עוף החול מתכנס לאחר שובו של וולדמורט – כך הוסבר להרמיוני ברגע שהתיישבה לארוחת ערב עם משפחת וויזלי.
-
יותר מכל שמחה הרמיוני להיות שוב בנוכחות רון וג'יני, חבריה הקרובים. היעדרותו של הארי פגמה בשמחת האיחוד, אך אף על פי שלא הייתה בבית זה מעולם, היא הרגישה בבית.
את היום הראשון בילתה הרמיוני בעיקר עם ג'יני. ניסו הן להתחמק ממטלות הבית הרבות שמולי הטילה עליהן.
כיכר גרימולד אמנם הרגישה כמו בית, אך היה מטונף ומבולגן יותר מכל מקום אחר בו הרמיוני הייתה. הייתה המון עבודה.

באחד הבקרים נראה כי דעתה של מולי הוסחה משתיהן, והיא הייתה עסוקה בפגישה דחופה ולא צפויה של המסדר.
הרמיוני וג'יני ניצלו את ההזדמנות והתיישבו בחדרן לשוחח על דברים חשובים באמת.
הרמיוני עדכנה בכל הנוגע למה שקרה בטורניר הקוסמים המשולש, וג'יני עדכנה מה קרה מאז שהקיץ התחיל, והרחיבה בכעס על כך שלא מרשים לה ולאחים להשתתף בפגישות של המסדר.
"אנחנו קטנים מידי", אמרה, עיניה רושפות בזעם.
הרמיוני חייכה. ג'יני עמדה להתחיל את שנתה הרביעית בהוגוורטס והיא הייתה חברתה הטובה ביותר של הרמיוני. למרות כל זאת, אי אפשר היה להתכחש לכך שג'יני היא אחת הנשים המפחידות ביותר שהרמיוני הכירה כאשר לא קיבלה דבר-מה אשר רצתה בו.
הבעתה של ג'יני התרככה כששאלה את השאלה הבאה בשקט, כמעט-לחישה. "איך קרום ואת נפרדתם לפני שהלך? הוא נישק אותך?"
הרמיוני הרגישה כי פניה מאדימות. "אה... כן, והוא השביע אותה שאמשיך לכתוב לו כל שבוע."
"איך זה היה?" ג'יני שאלה בסקרנות.
הרמיוני השתהתה רגע לפני שענתה. "זה היה נחמד, אבל זה הרגיש לי מאולץ מדי. ידעתי שזה חייב להגיע באותו הרגע. לא יכלתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מזה. הייתי ממש לחוצה".
ג'יני גיכחה. "סוף סוף, הרמיוני!". לרגע מחשבה נוספת עלתה בראשה, והיא נפנתה לשאול את הרמיוני שאלה נוספת. "את חושבת שזה יכול להמשיך ולהפוך למשהו רציני?"
כעת הרמיוני הייתה אדומה מתחת לכל ספק. היא הרגישה את הפנים שלה בוערות.
"אני לא חושבת. הוא חזר לבולגריה, אני פה בהוגוורטס... הדבר היחיד שמשמח אותי, הוא שסוף סוף הרגשתי שיש בחור כלשהו בעולם הזה שלא רואה אותי בתור ידידה. קרום ממש ראה בי בחורה... אישה... לכל דבר ועניין. אשמח להרגיש זאת שוב."
ג'יני צחקה. "הרמיוני גריינג'ר – את חכמה, יפהפיה, אמיצה. מי לא רואה אותך בתור אישה?"
הרמיוני משכה בכתפיה. "זה מרגיש שקרום הוא היחידי בעולם שראה אותי בצורה הזו." ובטח לא רון. למרות שהוא הגיב בכעס נוראי כשגילה על הדייט של הרמיוני וויקטור בנשף. היא עדיין הייתה בספק לגביי המניעים שעמדו מאחורי הכעס הזה.
-
חיוך עצום נפרש על פניו של ג'ורג'.
פרד בתגובה טלטל את ג'ורג', "נו??? שומעים??? זה עובד?".
ג'ורג' הוריד אזניות מוזרות-למראה מאזניו, ובעיניו היה מבט מוזר שפרד לא הצליח לפענח.
"זה עובד. ההמצאה החדשה ביותר שלנו בהחלט עובדת. אזני-עזר. זה יהיה מטורף. זה ייקנה בכמויות היסטריות. בזכותנו, לא תהיה שיחה פרטית יותר בשום בית-קוסמים בבריטניה.
ואגב, הרמיוני גריינג'ר התנשקה עם קרום."
השמחה שאחזה בפרד עם הגילוי על הצלחת האזני-עזר נקטעה בהפתעה של מה ששמע עכשיו.
"מה אתה אומר! הרמיוני שלנו, עם ויקטור קרום? לא יאומן!"
"רוצה לשמוע?"
פרד התלבט. זה היה חצוף לגמרי להאזין לשיחה מהסוג הזה. בדרך כלל הוא לא היה מהסס או חושב פעמיים. הפעם – לקח לו רגע ארוך למדי להחליט שהוא חייב לנסות את ההמצאה החדשה שלו בעצמו, גם אם זה אומר להאזין לאחותו הקטנה וחברתה הטובה בשיחת הנפש שלהן.
הוא הכניס לאזניו את אזני-העזר ושמע את הרמיוני בצורה ברורה למדי.
"... היחיד שמשמח אותי, הוא שסוף סוף הרגשתי שיש בחור כלשהו בעולם הזה שלא רואה אותי בתור ידידה. קרום ממש ראה בי בחורה... אישה... לכל דבר ועניין. אשמח להרגיש זאת שוב."
הוא דמיין את פניה של הרמיוני באותו הרגע, ויכל להישבע שפניה בוערות באדום. זה הביך אותו לשמוע את וידויה, אך גם עניין אותו מאוד.
כשהרמיוני הופיעה בנשף עם ויקטור, פרד כמעט התעלף מרוב הפתעה. הוא בהה בה כל כך הרבה זמן, שאנג'לינה, בת זוגתו לנשף, דחפה לו מרפק וניסתה להעיר אותו מהשוק בו היה.
זכרונו נקטע כשג'יני הגיבה לדבריה של הרמיוני. "הרמיוני גריינג'ר – את חכמה, יפהפיה, אמיצה. מי לא רואה אותך בתור אישה?"
שאלתה של ג'יני עוד הדהדה בראשו כשג'ורג' שלף בכוח את האזניות מאזניו של פרד.
"מה אתה אומר? אהבת?"
ג'ורג' הבחין כי הבעה מוזרה שרויה על פניו של פרד, אך שמח לשמוע את תשובתו.
"זו ההמצאה הכי טובה בעולם!".

		הפרק הבא