חיים של קוסמים

אחרי שלוש שנים-

הולי התרוצצה במטבח כאשר רדפה אחרי אחותה, רוז, ושתיהן ציחקקו בקול.

״אוי בנות!״ קרא ארתור אך בפניו ניכר השעשוע.

רוז בת החמש רצה במהירות ברחבי המטבח ושיערה הג׳ינג׳י הבוער החלק שהגיע עד 

לישבנה התנועע עם כל צעד שלה. היא פערה אל עבר אחותה את העיניים הגדולות הירוקות שלה וחייכה את 

חיוכה המתוק. הולי בת השלוש ציחקקה ורדפה אחרי אחותה, שיערה השחור הגלי נפל על גבה במפלים מרהיבים

ועיניה התכולות המקסימות והתמימות הביטו באביה המיואש. היא עצרה לפתע.

״אבא,״ משכה הולי במכנסיו של אביה. ״כן מתוקה?״ שאל.

״זה מפריע לך?״ שאלה. כמה טיפוסי, ארתור נאנח לעצמו.

הולי הקטנה המתוקה והרגישה. ״נו בואי הולי! זה לא מפריע לו!״ קראה לה רוז.

וכמובן, רוז, הילדה האמיצה והעקשנית, חייך לעצמו.

״נכון, זה לא מפריע לי.״ חייך אליהן. הולי התרצתה וחזרה לשחק עם אחותה.

לפתע נשמע צלצול בדלת. ״זו אימא?״ שאלה הולי והסתכלה בתמימות על ארתור

בעיניה הכחולות התמימות. ״כן!״ קרא ארתור בחיוך רחב ומיהר לפתוח את הדלת.

כמו בפעם הקודמת, כשהולידה את הולי, נכנסה אימם ושיערה השחור הגלי גולש על גבה.

היא חייכה אל ארתור. ארתור הציץ לעבר התינוק הקטן אשר ישן בשלווה בזרועותיה של אימו.

שיערו היה בלונדיני וחלק. ואז פקח התינוק את עיניו החומות הכהות וחייך אל אביו באושר.

״למי הוא דומה?״ שאלה ג׳ולי את ארתור בחיוך, יודעת את התשובה.

ארתור צמצם את עיניו בריכוז והסתכל בתינוק שניות אחדות עד שקלט את התשובה.

עיניו התרחבו והוא פלט: ״רוני!״ רוני הייתה אחותו התאומה והלא זהה של ארתור,

ושיערה החלק הבלונדיני הארוך היה יפהפה, ועיניה החומות הכהות המיסו את לבו של כל אחד.

״אם ככה, מתאים שנקרא לו רון!״ אמרה ג׳ולי בהחלטיות.

״כן!״ חייך ארתור.

ואז הרגע המתוק הופר כשהולי הקטנה אמרה לאימה: ״אימא, תעשי לי צמה.״ ביקשה.

ג׳ולי הניחה את התינוק בעדינות בידיו של ארתור ופנתה מיד לקלוע צמה ארוכה בשיערה השחור של הולי.

הפרק הקודם		הפרק הבא