ים של דמעותסונגפיק

                                                         ים של דמעות\סונגפיק ביצוע:נינט טייב מילים: זמירה חן לחן:רפי גבאי
ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי
ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי

היא הייתה צריכה לקבל את זה-הוא מת.
נשלח אל עבר הפרגוד,ומשם מעולם לא חזר.
היא בכתה ברזי עיניה נפתחו לרווחה,מהם יצאו המון דמעות,כמו ים.
כשהיא ראתה את מותו,היא זעקה,זעקה שכזו שרק ליבה שמע.
היא לא רצתה להעציב את האחרים עוד יותר.במיוחד את הארי,שקיבל את זה הכי קשה מכולם.


ארוכים הלילות מיום שעזבת
האביב כמו הסתיו כל כך אפור
ובלב זיכרונות מן הסתם כבר שכחת
ותפילה, תפילה כנה שתחזור

עבר כל כך הרבה זמן,והוא עדיין היה מת.המילה הריקה כל כך הזאת הייתה בשבילה כל כך הרבה עצב.
הוא מת באביב,הסתיו הגיע,רק היא והארי עוד עצובים.
היא עדיין זוכרת אותו,זיכרונות ישנים חלפו במוחה הקודח:איך הם היחידים במשפחה שלא התקבלו לסלית'רין והם היחידים שהצטרפו למסדר עוף החול... תמיד הם היו יחידים ויצאי דופן שכאלו במשפחתם. היא ידעה שכנראה אלו זיכרונות חד צדדים בוודאי הוא שכח אותה.

מה שומם הוא חדרי מיום שעזבת
השעון שעל הקיר ליבו נדם
ובודד בפינה הכסא שאהבת
בלעדיך העולם כה מיותם

ביתה כה שומם בלי ביקוריו שהיו מרובים,היא לא הסכימה יותר לקבל אף אחד.
בקיץ שעבר,היא ביקרה את הוויזלים,והתיישבה על הכסא שהוא טען תמיד שהוא הכי נוח,היא ביקשה ממולי שתשים אותו בפינה-למזכרת.
היא הרגישה שבלעדיו,העולם כה מיותם,עזוב ומריר.


ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע,התשמע

ושוב היא בכתה,ים יצא מתוך שתי עיניה שהיו כעת בצבע תכלת.
היא זעקה בלבה,כי הארי היה שוב לידה.
היא נלחמה בקרב-אוכלי המוות פרצו להוגוורסט.
קולה שבר את הדממה הדיכאונית והמעיקה ששהתה במחשבותיה.
קולה שבלב,הוא זה ששבר את השתיקה שבלבה והיא אמרה לעצמה בליבה 'עדיף שסיריוס לא ילחם בקרב הזה' כך הייתה זעקת ליבה .


עוד אשוב ילדתי אתה כה הבטחת
רק חכי ושלי הישארי
עם הזמן רק מכתב יחידי לי שלחת
הדפים דהו מזמן גם שערי

היא צעדה בדרכה לחופה-היא עומדת להתחתן עם רמוס.
היא נזכרה בסיריוס שהבטיח לה,הוא יחזור מהקרב הזה-אך הוא לא חזר.
הוא ביקש ממנה להישאר הבת-דודה שלו,לא לנטוש אותו כמו שאר בני משפחתם.
היא ראתה אותו נלחם עם בת דודתם בלטריקס,בעיניו הוא שלח לך מכתב,מכתב של אהבה.
ובשבריר השנייה הזה שבו הו שלח לה מכתב היא שלחה אליו קללה,הוא נשלח אל הפרגוד ומשם לעולם לא חזר.


ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אלי
קולי שובר את הדממה
התשמע,התשמע

עכשיו הוא צריך לבכות עליה-היא מתה.
הוא קיווה שהיו לה חיים ארוכים יותר,טובים יותר.
היא הגיעה אליו וסיפרה לו על בנה התינוק טד.
היא בקשה מממנו לעזור לה לשמור עליו,מלמעלה.
קולה העדין שבר את הדממה,הוא שמע אותה,הוא שמע את טונקס.
א