מלחמת הקוסמים השלישית

כולם בהו אחד בשני. עד שג'יני קטעה את השתיקה המעיקה;

"אולי נתקשר ללונה? היא טובה בלזהות כתב יד"

לפתע כתב היד הפך לכתב כמו של מחשב.

כולם החווירו.

"אני מבין שמישהו רוצה לפגוע בטדי, בוא נבין למה."

ביל זימן דף ועט מהמגירה,רשם; "למה לפגוע בטדי" והביט בהארי.

"בוא נראה, צריכה להיות סיבה למה מכל האנשים, טדי שלנו. מה מיוחד בו?"

הארי אמר, כאילו לעצמו.

"זה לא ברור? הוא מטאמורפאגוס! אבל למה שתהיה סיבה לפגוע בו בגלל זה?"

אמרה הרמיוני בקול טיפה מנדנד.

"אולי כי חושבים שהוא איש זאב?" ניסה מר וויזלי לנחש. 

"יכול להיות, בואו ביום חמישי נלך לפגוש את כותב הפתק" אמר הארי.

כולם הרהרו מעט עד שפרסי אמר; "כדאי שאקרא לכמה הילאים להתלוות אלינו?"

פרסי קיבל סמכות במשרד הקסמים לאחרונה.

"כדאי באמת" הנהן רון

"אקפליארמוס!" קראה לפתע ג'יני מתוך אינסטינקט.

"יפה וויזלי,  אבל זאת רק אני" ענתה הדמות, שמסתבר שהיא פרופ' מקגונגל.

הארי רץ עם שרביט לעבר הקיר שעליו נשענה מקגונגל וצעק; "מה אמרת אחר שטרלוני סירבה לשבת בשולחן עם עוד שנים עשר אנשים?" מקגונגל צחקקה ואמרה;

"קשה לי להאמין שזה משנה, אלא אם כן בדרך לאולם הכניסה ממתין להם

רוצח מטורף עם גרזן." כל יושבי הסלון צחקו.

"אז מה? חזרנו לשיטה של ימי זה שאין לנקוב בשמו?"

"הוא מת! כבר אין עליו טאבו, את יודעת." התרגזה הרמיוני.

"בחזרה לעניין, רציתי ליידע אתכם שלופין בסכנ..."

"אנחנו יודעים" פיהק ג'ורג'

"תן לה לסיים ג'ורג', כן מנרווה?" אמרה גברת וויזלי.

"כפי שאמרתי, לופין הקטן בסכנה! עוד אנשים קיבלו מכתב בסגנון, חקרתי מעט והגעתי למסקנה שכל המטאמורפגוס קיבלו מכתב!"

אמרה מקגונגל בנשימה אחת.

הרמיוני הבינה. "זה ברור, זה מטאפוביה!" 

"פחד ממטאמורפאגוס" הסבירה מקגונגל למראה מבטם הלא מבין.

"לא הבנתי, אבל, אם זה פוביה, למה הם לא מפחדים שהם רואים מטאמורפאגוס?

תהה רון.

"לא ידוע" התערב פרסי. 

כעבור יומיים, יום חמישי, שעה ארבע, הבית של הארי וטדי.

"החבאת את טדי נכון?" שאלה גברת וויזלי.

"כן, איזה לחץ!" קפץ הארי במקומו.

לפתע נשמע קול, כאילו מן האוויר; 

"אם עד שהוא יהיה בן שלוש עשר לא תוציאו את זה ממנו, גורלו יהיה מר!"

כולם הסתכלו זה על זה בפחד.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא