בן אהוב שלנו

"הארי, מצאתי משהו!" צעקה הרמיוני.

הארי, ג'יני, הרמיוני,רון, נוויל, ולונה הלכו לחפש מכתבים, או זכרונות, בבית 

שהיה של לילי וג'יימס לפני האסון. 

"זה זכרון!" הבינה לונה.

הארי רעד מהתרגשות. נוויל שם לב.

" אל תדאג, אני בטוח שנמצא זכרון נעים." עודד אותו.

הם ביקשו מאיזה קוסם שעבר שם להשתמש באח שלו,

והגיעו למשרד המנהלת בהגוורטס.

שם שפכו את הזיכרון להגיגית ונכנסו.

"רך כף, לא תאמין! הוא דומה לה כל כך! את עיניו עוד לא פקח." סיפר ג'יימס בהתרגשות.

שניהם נכנסו לבית של לילי וג'יימס, ופגשו שם את לילי.

"מה שמו?" התעניין סיריוס.

"חשבנו על ג'ון, אבל זה לא מתאים לו. יש לך רעיון?" שאלה לילי.

"אולי ניקולאס? גם אדוארד מתאים. מה אם הארווי?" הציע סיריוס.

"הארווי? עדיף הארי." צחקק ג'יימס.

לילי מצמצה בהתרגשות. "הארי פוטר! נשמע אדיר."

הזיכרון התפוגג, והתחלף בזיכרון אחר.

לילי, ג'יימס עם הארי בידיו, אלבוס ואברפורת' דמבלדור, סיריוס, קינגסלי, דדאלוס,

רמוס, פיטר, אליס ופרנק לונגבוטום, מולי וארתור וויזלי, ישבו על השולחן בביתם 

הקטן של לילי וג'יימס.

"בזאת, אנחנו מכריזים על שמו של תינוקינו, כהארי ג'יימס פוטר! 

הכריזה לילי.

כל יושבי השולחן מחאו כפיים.

"ובאותה הזדמנות, מכריזים אנו כל סיריוס בלק להיות סנדקו של הארי!" 

עוד פעם מחיאות כפיים רועמות.

"בנוסף, הסטיה שאינה יכלה להגיע מטעם משימות במסדר, אמרה שתשלח את הנוסחה הסופית לשיקוי ההסוואה, כך שאולי וולדמורט לא יזהה את הארי!" קרא 

אלבוס דמבלדור.

לפתע פטרונוס בצורת אריה הופיע על השולחן.

"חצי כוס עיני חיפושיות, שיערת חד קרן אחת, שבב עץ מהגוני, כוס מים, וחלק של האנשים שרוצים שיהיה דומה להם, ניתן להוסיף חלק מכמה אנשים.

לבחוש שלוש פעמים לא לכיוון השעון, הצבע הסופי הוא חום, ההשפעה עד שלוקחים את מיץ הנגד, שהוא..." אמר הפטרונוס בקולה של הסטיה ג'ונס, אך רעש הפריע.

"היא סיפרה לי פעם אחת כשנפגשנו, שכשרוצים להוריד את ההשפעה

של השיקוי, סוחטים מיץ עכברושים." שיקר סיריוס. שראה את מבטו של פיטר, מיהר להוסיף: "לא באמת, זנב תולע. הוא יצטרך לשתות מיץ חרובים בזיגוג חלב."

 הזיכרון התפוגג והם יצאו מההגיגית.

"מעניין איך אתה נראית מלכתחילה." אמר רון.

כולם הסתכלו זה על זה וקראו: "המטבחים!" 

"אני לא מרוצה מזה, אבל אני מסוקרנת." הודתה הרמיוני.

הם הלכו למטבחים בריצה.

"שלום אדונילים ועלמתילים. מה רצונכם?" שאל גמדון בית אחד.

רון רצה להגיד משהו, אך הרמיוני סימנה שהיא תגיד. 

"נשמח בבקשה למיץ חרובים בזיגוג חלב." אמרה במתיקות.

"רולי יכון יכין לעלמתילי את מבוקשה!" שמח הגמדון ורץ להכין.

אחרי חמש דקות בערך, הגמדון הושיט להרמיוני כוס.

"תודה רבה, רולי! הנה, תקבל כמה חרמשים!" שמחה הרמיוני.

"עלמתילי לא צריכה להביא לרולי חרמש. אולי שמח לעבוד בשביל עלמתילי!"

אחרי כמה דקות ויכוח הגמדון הסכים לקחת את הכסף.

"הארי, תשתה!" הורתה לונה.

הארי שתה, ולפתע הרגיש שונה. כל מי שהיה בחדר קרא קריאת תדהמה.

"הארי, אתה ג'ינג'י! קראה לפתע ג'יני.

אחרי כמה דקות שכולם התלהבו, הם חזרו למכתש גודריק באבקת פלו.

"בואו נחפש עוד דברים!" התלהב נוויל.

אחרי כמה דקות חיפוש, קרא רון: " מצאתי משהו!" והושיט להארי מעטפה.

הטרי קרא בשקט, ואז קרא שוב בקול: 

"הארי היקר, אם אתה קורא את זה, כנראה שאני ואבא מתים.

אני מקווה שטוב לך, ויש לך חברים טובים.

מהילדים שבגילך אני אמליץ לך להתחבר ל: הילד של משפחת לונגבוטום,

ויש את וויזלי הקטן. יש את התאומות פאטיל, והבת של קנופיליוס ואירנה.

כמובן שאתה תבחר את החברים שלך. מקווה שתכיר גם את פטוניה, וורנון, ובנם התינוק, דאדלי.

בתקווה ששמרת על עצמך, אמא."

הארי סיים לקרוא ומחא דמעה. הייתה שתיקה ארוכה עד שלונה קטעה אותה:

"אמא שלך בוודאי גאה בך."

היא לא ידעה שבשמיים לילי וג'יימס אומרים: " בן אהוב שלנו" בהתרגשות