מסדר עוף החול קורא הארי פוטר

בשעה שמונה וחצי נטל מר דַרסְלי את התיק שלו, הדביק נשיקה חפוזה על לחייה של גברת דַרסְלי וניסה לנשק לפרידה גם את דאדְלי, אבל לא הצליח, מפני שדאדְלי היה עסוק בלצרוח ולהעיף את ארוחת הבוקר שלו לכל הכיוונים. "איזה מתוק," התמוגג מר דַרסְלי ויצא מהבית. הוא נכנס למכונית ויצא מהחניה של מספר ארבע.

גדעון: "מה זה מכונית?"

ארתור ומרלן: "הדבר שמוגלגים נוסעים איתו!"

רק בקרן הרחוב הוא הבחין בסימן הראשון למשהו מוזר – חתולה מעיינת בְּמפה. לרגע אחד מר דַרסְלי לא עיכל את מה שראו עיניו – אך מייד הוא הסב את ראשו שנית. בפינת דרך פְּריוֶוט אכן עמדה חתולה מנומרת, אבל שום זֵכר למפה לא נראה. מה עלה על דעתו? זו בטח היתה מין טעות אופטית.

מקגונגל: "רק לי יש הרגשה שזאת אני?"

דַרסְלי מיצמץ ובהה בחתולה. החתולה בהתה חזרה. ביציאה מהרחוב לכיוון העבודה דַרסְלי המשיך לעקוב אחרי החתולה בראי מכוניתו. הוא ראה איך החתולה קוראת בשלט שעליו כתוב דרך פְּרִיוֶוט. לא, לא קוראת בו, כי אם מסתכלת עליו – הרי חתולים אינם מסוגלים לקרוא, לא שלטים ולא מפות.

מקגונגל:"טוב, זאת אני."

מר דַרסְלי התנער קלות וחדל לחשוב על החתולה. בדרכו הָעירה הוא לא חשב על דבר מלבד על משלוח גדול של מקדחות שקיווה לקבל מאוחר יותר באותו יום.

לילי: "בעלה של אחותי משעמם, אני חושבת שהיא התחתנה איתו רק כדי לעצבן אותי."

אבל בכניסה לָעיר המקדחות פרחו ממוחו. בזמן שעמד בפקקים של הבוקר, הוא לא היה יכול שלא להבחין במספרם הגדול של האנשים הלבושים באופן מוזר ביותר. אנשים עטויי גלימות. מר דַרסְלי לא סבל אנשים שהתלבשו בבגדים מוזרים – האופנות המטורפות של הצעירים!

אלבוס: " חוששני שאינני צעיר, אם כי לא אכחיש שאני מטורף." 

הוא שיער שזו איזו אופנה טיפשית חדשה. אצבעותיו תופפו בעצבנות על ההגה, ומבטו נפל על קבוצה של קוּקוּאים כאלה שעמדו ממש בקִרבת מקום. הם התלחששו ביניהם בהתרגשות. מר דַרסְלי נזעם לגלות שלפחות שניים מהם לא היו כלל צעירים – מה, האיש ההוא שם נראה מבוגר אפילו יותר ממנו, והוא עוטה גלימה בצבע ירוק-איזמרגד! איזו חוצפה! אבל אז עלה על דעתו של דַרסְלי שמדובר כנראה באיזו הצגה מטופשת.

 קינגסלי: "אינך ראית הצגה בימיך."

ברור שהאנשים האלה מנסים לגייס כספים לאיזושהי מטרה – כן, זה ההסבר. הפקק התקדם, ותוך דקות אחדות מר דַרסְלי הגיע לחניון של גראנינגְס. מחשבותיו נתונות שוב למקדחות.

לופין: "הוא אדם..."

סיריוס: "אדם זאב הוא לא. בניגוד למישהו...

לופין: "התכוונתי להגיד אדם משעמם!"

סיריוס: "אה. אבל בשביל מה יש חברים אם לא כדי לצחוק אחד על הבעיות של השני?!"

לופין/ ג'יימס/ פיטר: "כלבלב!"

הפרק הקודם		הפרק הבא