קנטאור, גובלין וקוסם שותים בירצפת

פונדק 'ראש הטרול' היה שקט ונעים בשעות הערב, וקוסם, גובלין וקנטאור, ישבו ביחד באחת הפינות והתלחששו ביניהם בשקט עם כוסות בירצפת.
"אני לא עומד לצאת איתך לכבוש את משרד הקסמים", אמר הקנטאור בנחת. הוא שלף שערה שחורה ועבה שנפלה לו לתוך הכוס. "היום זה לא יום טוב. נפטון מסתיר את מארס שמסתיר את כוכב צדק הגדול והאימתני בתקופה זו של השנה..."
"לא מעניין אותי!", אמר הגובלין ודפק על השולחן. "קום עכשיו! אתה בא איתי".
"כן?" הקנטאור הביט בגובלין במבט מתעב, הוא שלף מאחורי גבו אלה כבדה והנחית מכה שהעיפה את הגובלין על הקיר, שם הוא צנח בפישוט איברים.
הקוסם, שישב בשקט, צפה בקנטאור מחזיר את האלה לנדנה ושתה מהבירה שלו. "אז האוצר של קורטז נמצא במשרד הקסמים..." שאל האדם את הקנטאור.
הקנטאור שמר על פנים חתומות. "כן. ונלך לאן שאתה אומר, אדון".
"כן", האדם ננעמד וקרא לצד השני של הפונדק, "בוא! טובוי!"
איש שמן חבוש כובע מחודד צהוב הוריד מידיו עיתון, קם והתקרב אליהם. "תגיד, אדון, למה אני אף פעם לא יכול לשבת איתכם במשא ומתן עם כל המפוקפקים האלה?"
"כי רולן הקנטאור הוא הכוח, אני המוח, ואתה רק האתנחתא הקומית".
השמן ליחלח את שפתיו בעזרת הלשון. "אבל אני לא מצחיק".
"נכון, אתה מגוחך. תוריד את הכובע הזה", האיש הוריד מטובוי את הכובע הצהוב ושמט אותו על השולחן. "בואו למשרד הקסמים".
"משרד הקסמים?" גיחך השמן. "אז האוצר של קורטז נמצא במשרד הקסמים? חה! נראה לך שאנחנו נצליח לשדוד אותו משם?!"
האדון הצביע על הקודקוד שלו. "אנחנו נצליח בזכות מה שנמצא כאן".
"הדבר החכם היחיד שעשית בחיים שלך זה לשכור אותי", אמר טובוי ושלף מכיסו מקטרת. "אתה בחיים לא תצליח לשדוד את המשרד".
"עוד נראה", האדון סימן לקנטאור לבוא.
הקנטאור נעמד והפיל בדרכו כמה כיסאות.
"לשדוד את האוצר הגדול של משרד הקסמים... זה נשמע כמו התחלה של בדיחה", אמר השמן. "אני אפילו לא מאמין שאנחנו מדברים על לעשות את זה".
"בסדר, תפקפק", אמר האדון.

"זה מה שאני עושה", אמר השמן.
הם פתחו את דלת הפונדק ועמדו לצאת לרחוב.
"היי אתם שם!" קרא לעברם בעל הבית. "תקחו איתכם את הנבלה ששוכבת שם בפינה".
הוא הצביע על הגובלין.
האדון שלף מטבע של אוניה וזרק אותה על הדלפק. "בסדר?..."
"מה אני נראה לך, מאפיה?! מי נראה לך שאתה?" בעל הפונדק צעק.
"אני...", האדון חייך. "אתה לא יודע מי אני?".
האדון הוריד את הברדס מעל ראשו ובעל הפונדק התכווץ.
"אה! סליחה אדון מאלפוי... לא התכוונתי, לא ידעתי... סליחה. אני אדאג לזה".
דראקו כיסה בחזרה את השיער הבלונדיני הארוך שלו ויצא מהפונדק. הקנטאור יצא בעקבותיו, וטובוי השמן לקח מאפה חם מעגלת המאפים ואמר לברמן, "תרשום לי את זה."