בוצדמית

"האם את יודעת מי הקוסם הגדול בעולם?" שאלה פרופסור קארו ברשעות בשיעור חקר המוגלגים.

מיה כמובן לא ידעה. היא בקושי שלושה חודשים מודעת שהיא מכשפה.

"כמו שחשבתי. קרושיו!" אמרה הפרופסור כמעט בשיעמום.

מיה צרחה. לוסי, הגריפינדורים האחרים וההפלפאפים שלמדו איתם את השיעור התחילו להתווכח בקולי קולות.

"מרתף עינויים לכל אחד? טוב, רק את הבוצדמים ניקח, אבל השאר יכולים לקבל קרושיאטוס מתלמידי בית סלית'רין, הם כמובן ישמחו להתנסות עוד קצת העינוי ובקללות שאין עליהן מחילה," המשיכה, בעוד התלמידים ידעו שאין מה לנסות.

"היא מנוולת, אני אומרת לך!" אמרה לוסי בחדר המועדון.

"כן, אני בטוחה בזה. אני די ספגתי היום חמישה קרושיאטוסים. מחר אני בפעם הראשונה, אחרי חודש שהתחמקתי, ללכת למרתף העינויים." אמרה מיה במרירות ואימה.

לפתע ניגש אליהן הנער שנואם כל ערב בחדר המועדון.

"שלום, אני נוויל לונגובוטום. שמעתי מה קרה היום. אני מבין, באמת... יש לי כמה שיקויים משקמים מהבית, רוצה כמה בקבוקים?" בימים האחרונים הוא ועוד ג'ינג'ית אחד חילקו עזרים בחדר המועדון.

"תודה, יש לך מושג מה עושים במרתף העינויים?" שאלה לוסי.

"אממ... טוב- תולים אותך מהאגודלים והקרסוליים למשך 20 שעות ללא אוכל..."

מיה הנהנה באומץ בעוד לוסי התחילה לבכות.

הנערה הג'ינג'ית שפעלה עם נוויל באה.

"הי, שמעו, אני אדאג לזה. תסמכו עלי." 

לבינתיים שמו לב שנוויל הלך.

"טוב, תיכנסי, בוצדמית.' פקד פילץ'.

טוב, אז כנראה שהיא לא טיפלה בזה.

הוא קשר אותה בשלשלאות מאוד כואבות, מיה לא התאפקה וצווחה. על זה קיבלה הקטנה של השלשלאות.

פילץ' יצא והשאיר אותה בחושך, קופאת מקור, וכל עצם בגוף שלה כואבת.

אחרי המון זמן של מחשבה על איך לוסי, נוויל, הג'ינג'ית וכל השאר ליד האח, צוחקים מבדיחות אחד של השני.

"הי," 

הפרק הקודם		הפרק הבא