גלימה בלויה

זה המבט בעיניים שלהם.
המבט בעיניים שלהם אומר הכל.
המבט שצועק שאתה שונה ומוזר.
המבט שבעניים מטיח עלבונות בלי חשבון.
לפעמים אני מקווה שיום אחד אני אקום בבוקר ואגלה שזה היה רק חלום.
חלום מר.
חלום הכי נורא אי פעם.
החלום הכי עצוב.
אבל זה לא קרה.
לא התעוררתי מחלום בלהות.
החיים ממשיכים הלאה והמבט נשאר.
יש אחד בפה ואחד בלב.
בלב הם חושבים שאני מוזר ומרחמים עלי.
בפה הם אומרים שזה לא מפריע.
אבל זה כן מפריע להם.
ואצלי? גם האחד בפה ואחד בלב שונה.
בלב זה שאני לא רוצה לחיות ככה. לא בתור מי שאני.
האחד בפה הוא שאני מראה שאני לא שם לב למבטים שלהם. למבטים בעניים.
אבל אני כן. אני כן שם לב.
יש לי חלום שאני רוצה להגשים.
אני רוצה לזרוק את הגלימה הגלויה שלי הצידה.
לשכוח שאני עני.
שאני אני. ואני לא יכול להשתנות.
לזרוק את הגלימה הבלויה הצידה ולהביא גאווה לעולם.

ממש אשמח לקבל תגובות