יומנו של רידל

עכשיו זאת ג'יני. רק ג'יני.

זה כבר לא היומן של ט. ו. רידל, עכשיו זה ביומן אמיתי, אחר, שלי. אני לא מאמינה מה קרה.

אני תקפתי את הנערים המסכנים. עשיתי צרות כאלו גדולות, ועוד בשנה הראשונה שלי בהוגוורטס! הוא לקח אותי לחדר הסודות.

הוא גרם לי לכשף את עצמי בכישוף עינוי, וזה כל כך כאב...

אבל יותר הכאיבה לי העובדה שאני זאת שנשלטה על ידי קוסם אפל.

הייתי כמו המשרתים שלו, שאבא שלי סיפר לי עליהם.

בגלל הכישוף הזה של היומן (שרק הלך והתגבר ככל שנחלשתי), יכולתי לקרוא את מחשבותיו של רידל. ידעתי שבעצם הוא לא יכול להרוג אותי, כי אז כל הכישוף שלו יהרס. 

אני כותבת מהקדוש מנגו.

הוא זה שהרס הכל.

והארי... הארי ראה אותי במצב כל כך מביך! אה, כן, וגם רון.

אני פשוט הייתי צריכה לסבול את הידיעה שעוד מעט עולם הקוסמים הולך להחרב... ואני אשכב ואסתכל. 

המרפא בבית החולים אמר שאני סובלת מטראומה בעיקר, אבל גם מתת תזונה, כיוון שמרוב לחץ בשבועות האחרונים לא אכלתי כמעט.

בתקווה שלא יהיה לי משהו גרוע מספיק כדי לכתוב ביומן, 

                                                                                                   ג'יני וויזלי

הפרק הקודם		הפרק הבא