נכדו של וולדמורט אחרת

סליחה שהפרק הראשון היה קצר פשוט לא היה לי זמן לעשות אותו ארוך יותר מקווה לתגובות בונות....

__________________________________________________________________________

נ.מ.הארי

כול חברי המסדר ובני משפחת וויזלי התעתקו בקבוצות אני דמבלדור סיריוס לופין רון הרמיוני ג'יני פרד וג'ורג' התעתקנו יחד מר וגברת וויזלי ביחד ועוד כאלה בכול אופן הגענו לסמטה קטנה כנראה במנהטן והתחלנו להיתקדם לכיוון בניין נמוך ראינו עשן מאחד המקומות והרחנו ריח שריפה 'זה כנראה כלום.' חשבתי לעצמי אבל ידעתי שזה לא כלום עלינו במדרגות כשלפתע נזכרתי שיש מעלית

"למה אנחנו לא עולים במעלית?" שאלתי

"בגלל שבאזקבאן נהייתי קלסטרופובי." ענה סיריוס

לבסוף הגענו לדלת טורקיז'ית עם חריטות מוזרות נשמעו מאחוריה קולות בכי דמבלדור דפק על הדלת וזו נפתחה כעבור משהו כמו דקה את הדלת פתחה אישה בעלת שיער חום ועיניים חומות נפוחות כנראה שהיא זאת שבכתה

"שלום יש לנו כמה שאלות לגבי פרסאוס ג'קסון." אמר דמבלדור בחביבות יכולתי לראות את העצב נקר בעיניה של האישה היא רק חייכה חיוך מר ועצוב ואמרה "תיכנסו." רק עכשיו שמתי לב שהיא החזיקה תמונה של נער מחויך בעל שיער שחור ועיניים ירוקות כים

__________________________________________________________________________

טוב אני יודעת שגם זה היה קצר אבל קצת קשה לי לכתוב כלכך הרבה המשך אחרי 3 תגובות

הפרק הקודם		הפרק הבא