דוקטור עצב קם מהמסך, לאחר שבדק שבכל הערים נמצאים שליחי העצב במקומם, ושולחים רגשות עצובים אל כל מי שצריך.
הוא הלך להכין לעצמו קפה.
אופס!
נגמר החלב.
הוא החל יורד במדרגות לרחוב, על מנת ללכת למכולת, כשלפתע הוא החוויר.
בבת אחת, היכתה בו ההבנה.
הוא לא הצטער על הצורך לרדת למכולת.
והרי הוא תמיד הצטער על כך.
הוא התנדנד במקום.
לא, לא שוב.
הוא נלחם בכל כוחותיו לשמור על ההכרה.
שלושה זקנות, ישבו על ספסל ופטפטו.
כבר שנים רבות, שהם יושבות באותו מקום, ומפטפטות.
לפתע, אחת הזקנות התמוטטה.
באדישות שלפה חברתה את הטלפון, וצלצלה לטיפול נמרץ.
הטיפול נמרץ, הודיע באדישות לחברותיה שהיא מתה.
החברות הוותיקות, קבלו את הבשורה באדישות מלאה.
באותו רגע, ידע הדוקטור עצב שעבר שם, שהוא צדק.
צער הלכה במהירות, בין האנשים בששדה התעופה.
היא חייבת למהר, אחרת היא תיתפס.
היא העלתה את המזוודה לשיקוף.
עברה את הבדיקות ועמדה לעלות למטוס.
הדוקטור חזר לביתו.
הוא ניגש לטלפון חוגה ישן.
וצלצל למספר ארוך.
הוא האזין מספר שניות ואז מלמל.
אני צריך את ידיעה.
הקול מעבר לקו צחק.
מצפה לך מסע תלאות, אתה יודע!
כן אנ יודע.
הקול מעבר לקו גיחך.
מלמול של כתובת נשמע והשיחה התנתקה.
הדוקטור נאנח.
הוא הלך לכתובת הרשומה.
על השולחן היה פתק.
אני נמצאת ברחוב, שהאומר את שמו יהרוס את מהותו, 27.
הדוקטור התיישב וחשב.
לאחר רגע הוא חייך, וניגש לרחוב מסוים מספר 27.
על השולחן היה פתק אני נמצאת במקום שכל אחד מתרכז בעצמו, וכולם מתרכזים בדבר אחד.
הדוקטור תהה, הרי אין כזה רחוב הנקרא רעש בעיר.
הדוקטור חשב שוב, והלך משם בחיוך.
תמיד היו לידיעה חידות קשות אחד הדברים המעצבנים כשאתה מחפש אותה בדחיפות.
כי אין לך ממש חשק וזמן, לפתור חידות.
הדוקטור הלך במהירות לאורך....., אם הוא לא טועה, היא אמורה להימצא כאן.
ואכן בדיוק איפוה שידע שהיא תהה, היא היתה.
יושבת על המחצלת בפינה, בראש כפוף, ובכובע שמוט על הפנים.
שם ישבה ידיעה.
הוא ניגש אליה.
שלום.
היא הגישה לו מפה.
על המפה סומן בעיגול אדום, השדה תעופה.
עצב התכוננה לעלות למטוס.
היא כבר עמדה לפלוט אנחת רווחה.
התוכנית הגאונית לברוח בדיוק כשהדוקטור קם מהמחשב, הצליחה.
אבל אנחת הרווחה התחלפה באנחת עצב.
יד הונחה על כתפה.
לא כל כך מהר.
הדוקטור נאנח במקומה אנחת רווחה, וחייך.
נו באמת, עוד לא למדת לקח?!
את לא יכולה לברוח מהתפקיד שנועד לך.
את צריכה לשלוח רגשות עצב לכל העיר.
עצב הסתובבה, והלכה עם הדוקטור באנחה.
אי שם ברחוב, החלו הזקנות להצטער שחברתם מתה.
יללה נפלטה מפיהם כמו בתאום מושלם.
הצער היה אמיתי.
והדוקטור חייך סוף סוף.
הוא ניגש למכולת, וקנה חלב.
הוא התכוון להכין קפה כשגילה שנגמר הקפה.
אנחה ששילבה עצב ורווחה על העצב, יצאה מפיו.
בבקשה תגיבו.
השארתי את החידות של ידיעה, בלת פתורות בכוונה, קדימה נראה אתכם!
תשלחו ל ינשוף עם תשובה / או בקשה לרמז / גילוי.
|