הרמיוני גריינג'יר, טהורת דם

ואו עבר המון זמן מאז שכתבתי, ויש מצב שיהיו עוד פעמים כאלה, אז בבקשה אל תורידו מנויים. 

----------------------------------------------------------------------------------------------------

רציף תשע ושלושה רבעים.

*******

"קדימה מתוקה שלא תאחרי" אמרה גברת גריינג'יר,

"בסדר" אמרה הרמיוני, רצה אל תוך הקיר ונעלמה. אחריה הגיעו כל המשפחה.

"אני עדיין לא מאמינה שאני הולכת להוגוורטס!" אמרה הרמיוני,

"זכרת לארוז הכל?" שאלה אימה,

"כן" אמרה הרמיוני "אבא אתה יכול לעזור לי לסחוב את המזוודה?",

"ברור" ענה אדון גרינג'ייר והרים את המזוודה שלה, "וואו, הרמ מה יש במזוודה הזאת?".

"ספרים" ענתה הרמיוני "המון ספרים, ותפסיק לקרוא לי ככה!".

"טוב, טוב" ענה אדון גרינג'ייר בחיוך.

"תכתבו לי?" שאלה הרמיוני,

"מדי שבוע" ענתה גברת גרינג'ייר.

באותו רגע נשמעה צפירה, "קדימה!"  אמרה גברת גרינג'ייר "שלא תאחרי!".

"ביי" אמרה הרמיוני ומיהרה לעלות לרכבת.

אחרי כמה דקות הרמיוני מצאה תא.

"סליחה אני יכולה לשבת כאן?" שאלה הרמיוני, הילדים הסתכלו עליה, "אני טהורת דם" הוסיפה בחשש קל.

"אז בטח" אמר ילד חיוור "קוראים לי דראקו ואלה קראב וגויל" אמר.

"קוראים לי הרמיוני גריינג'יר" אמרה,

"נעים מאוד" אמר דראקו והושיט את ידו הרמיוני לחצה לו את היד והתיישבה לידו.

"באיזה בית תרצו להיות?" שאלה הרמיוני, "סליתרין" השיבו השלושה,

"גם אני" אמרה.

הרמיוני התיישבה מול דראקו, היא הסתכלה דרך החלון וראתה את הוריה מתופפים לה.

אחר כך היא הוציאה ספר, וקראה במשך כול הנסיעה.

   ********

"תלמידים חדשים לכאן" קראה אישה חמורת סבר, "קוראים לי מנרווה מקונגל, אבל אתם תוכלו לקרוא לי פרופסור מקונגל, בעוד כמה דקות תתמיינו" אמרה "נא לחכות כאן" הוסיפה והלכה משם.

כעבור כמה דקות חזרה "קדימה אחרי" אמרה והסבירה "כאשר אקרא בשמכם צעדו קדימה ושבו על הכיסא".

"גריינג'יר הרמיוני ", הרמיוני התיישבה על הכיסא ושמעה בראשה את מצנפת המיון "אממ יש כאן אומץ וחוכמה, טוב לב פחות, גם שאפתנות יש שם אני יודעת, סליתרין!!". הרמיוני מיהרה לשולחן סליתרין וצפתה בהמשך המיון.

אחרי שמאלפוי ושני חבריו הענקיים ועוד הזה אחד רונלד וויזלי התמיינו קראה המצנפת "פוטר הארי", בכל האולם נשמעו לחשושים:

"הארי פוטר?"

"אני לא מאמין"

"זה באמת הוא"

הרמיוני הופתעה היא ידעה הכל על הארי פוטר אבל היא לא חשבה שהוא יהיה איתה בשכבה. "גריפינדור" קראה המצנפת, הרמיוני נאנחה.

"הרמיוני את מתכוונת לאכול את העוף הזה?" שאל דראקו, הרמיוני לא שמה לב שכבר יש אוכל, " מה? אה..אממ..אתה יכול לקחת" אמרה בבלבול.

**********

"תלמידים חדשים הנה" קרא אחד המדריכים בסליתרין "שימו לב הסיסמה היא דם טהור אם תשכחו אותה לא תוכלו להיכנס מובן?" כל התלמידים הנהנו בראשם. כאשר נכנסו הלכה הרמיוני למגורי הבנות, משכבה על המיטה שלה, ונרדמה בין רגע, עייפה מהיום העמוס.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------

זה היה פרק קצר, כי אני לא רוצה להעמיס יותר מדי על פרק אחד וגם כי יש לי מחסום כתיבה..

הפרק הקודם		הפרק הבא