חזרה לעבר

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג ולרייק ריירדן.

קלר ג'קסון; זה שם שהעולם לא ישכח, כל הקוסמים בבריטניה וכל החצויים במחנה מכירים את השם הזה.

למה? אתם שואלים, ובכן יש שיאמרו שהם מכירים אותה בגלל סיפורים ובגלל האומץ, התושייה והקרבה שלה אבל רק שאנשים שהיו שם באותו הרגע יודעים את הסיפור האמיתי..

מעשה שהיה כך היה:

"אמא!" אמרה קלר, היא ירדה במדרגות במהירות והחזיקה בידה מכתב, "קיבלתי מכתב..",

"מאיפה?" שאלה אנבת' והרימה את ראשה מהשרטוטים שלה.

קלר משכה בכתפייה, "ינשוף נתקע בחלון שלי", אוקיי..זה היה המשפט הכי לא הגיוני שהיא אמרה עד היום, היא שאלה את עצמה מה זה המכתב הזה, היא התאפקה לא לפתוח אותו ולחכות להוריה. 

"מעניין." אמרה אנבת' שלא הייתה בטוחה מה בידיוק קרה "פרסי! בוא רגע". 

"מה?" שאל פרסי ואז ראה את המעטפה, "מה זה?" שאל בבלבול, "מה כתוב כאן?" הוסיף.

"בוא נראה" אמרה אנבת' והסתכלה על המכתב; האותיות התבלבלו לה, היא צימצמה אתאת עינייה וקראה "בית ה-ספר הוגטרס לכיטוש ולקומות",

"מה?" שאל פרסי עדיין מבולבל, אנבת' נאנחה.

"תנו לי" אמרה קלר ולקחה את המעטפה, "בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות".

"יש דבר כזה קוסמים?" שאל פרסי שעד עכשיו חשב שקסם זה טריקים.

"שואל האדם שיכול לשלוט במים" החזירה לו אנבת',

"את מאמינה לזה?" שאל פרסי מתעלם מהעקיצה שלה,

"תחשוב על זה: דיבור הקסמה, שליטה באש, שליטה במים, יכולת לעוף...טוב אני חושבת שיש דבר כזה קסם."

"איך מגיעים לבית הספר הזה בכלל?" שאל פרסי והסתכל במכתב, הוא ניער את ראשו בכעס, "אוח ..את מוכנה לקרוא קלר?",

"אממ..יש פה רשימת ציוד..כמה הסברים.." אמרה קלר ועיניה עברו במהירות על המכתב, "אה! הנה כתוב פה שיבוא מישהו מהבית ספר ויסביר לנו הכל".

"מתי זה יקרה?" שאלה אנבת' שלא הייתה מוכנה לשבת ולחכות שמשהו יקרה.

בום! בום! בום! 

בטיימניג מושלם נשמעו דפיקות בדלת, אנבת' מיהרה לפתוח ופתח עמד..

מחכה לתגובות עם יאשרו לי את הפאנפיק.

		הפרק הבא