הורים לא מנוסים

"הארי התחת שלך מזמזם" העירה לונה, שישבה על הסלע ליד הארי ובהתה בעצים העבותים.

"זה הטלפון" הסביר הארי "הוא מצלצל." לא היה נראה שלונה שמעה אותו, היא רק המשיכה להביט באופק במבט חולמני.

הארי נפגש עם לונה לעיתים תכופות יותר עכשיו, אחרי שנפרד מאלן, בן זוגו לשעבר, ליד לונה הארי הרגיש בנוח לשתוק, פשוט לשבת ולשתוק, זה עזר לו יותר מכל שיחת נפש עם הרמיוני או ג'יני.

הטלפון המשיך לצלצל באותו צילצול מונוטוני והארי נאלץ להוציא אותו מכיס הג'ינס שלו. על הצג היה מספר לא מזוהה.

הארי הביט על לונה בהתנצלות וענה לשיחה.

"הלו"? הוא שאל

"הארי"? ענה הקול מעבר לקו "זה אתה"?

"כן" ענה הארי וניסה להזכר מאיפה הקול המוכר הזה. "דראקו"? הוא שאל פתאום, כשנזכר מהיכן הקול "דראקו מאלפוי"?

"כן" ענה דראקו מהעבר השני "הארי, אני צריך את עזרתך בדחיפות". הארי זיהה בקולו של דראקו מין עיפות, כאילו הוא לא ישן כמה ימים.

"את עזרתי"? הארי יכל להשבע שזו אחת השיחות המוזרות שקרו לו בחיים.דראקו מאלפיו, אויבו מבית הספר מתקשר אליו ומבקש את עזרתו, אחרי שהוא לא שמע ממנו 5 שנים "הכל בסדר"?

"הארי בבקשה, אני אסביר הכל אחר כך" התחנן דראקו "רק תגיע כמה שיותר מהר למיקום שאני שולח לך". בדיוק באותו הרגע קיבל הארי הודעה ממספר לא מזוהה עם מיקום של רחוב כלשהו.

"אתה תגיע"? שאל דראקו בתקווה.

"אוקי דראקו, אני יוצא לשם" ענה הארי, שהופתע בעצמו מהתשובה שענה. יותר ממה שהיה חשוב לו לעזור לדראקו, סיקרן אותו מה גרם לו להתקשר דווקא אליו ולבקש עזרה.

"לונה"? שאל הארי את הבחורה הבלונדינית שישבה לידו.

"תלך הארי" היא ענתה, והארי הניח ששמעה את השיחה. "אני אשב פה עוד קצת".

הארי הרגיש קצת לא נעים כשעזב אותה שם, בודדה על הסלע, אבל מכיוון שזו היתה לונה ולא מישהי אחרת, הוא הניח שהיא התכוונה באמת כשאמרה לו ללכת.

הוא עלה לדירתו הקטנה כדי לקחת את מפתחות הרכב ואת הז'קט שלו. הוא ליטף את הדוויג ונעל את הדלת בקפיצה לפני שירד בקפיצות גדולות את המדרגות לקומת הכניסה.

הוא הפעיל את הוויז ועידכן את המיקום שדראקו שלח לו.

"אמחנו מוכנים, בא נצא לדרך" בקע קולה של אישה מהטלפון "לא לשכוח לחגור חגורת בטיחות"

הארי החל לנסוע, והיה מופתע לגלות שדירתו של דראקו, לא היתה רחוקה בהרבה משלו, ממש כמה דקות נסיעה.

"בנין מספר 19 קומה 3" הוא קיבל הוגעה נוספת מהמספר של דראקו.

הארי נכנס ללובי של בנין די מפואר. אמנם לא מפואר כמו אחוזת מאלפוי, אבל מספיק בשביל שבן מאלפוי יגור שם.

הארי עלה שלוש קמות במעלית גדולה, ויצא אל מסדרון מרוצף ברצפת שיש בוהקת מניקיון, ריח טוב עמד באוויר.

הארי נשם עמוק ודפק קלות על הדלת החומה."תכנס הארי" הוא שמע את קולו של דראקו מבעד לתדלת. הוא לחץ על הידית ופתח בהיסוס את הדלת.

בניגוד מוחלט לנקייון ששרר בחוץ,הדירה של דראקו היתה הפוכה לגמרי. הרצפה היתה מכוסה בבגדים ובעטיפות ג'אנקפוד, הכיורים היו מלאים עד גדותיהם בכלים, והספות הגדולות שבסלון היו ערומות בחפצים שונים.

ובתוך כל הדבר הזה, עמד דראקו מאלפוי, גבר בשנות ה24 לחייו, רזה מידי ועיגולים שחורים מתחת לעיניו העידו על לילות חסרי שינה, ובזרועותיו, בתוך שמיכה קטנה היה מונח תינות קטנקן, ממש בן כמה ימים וילל בקול מעורר רחמים.

		הפרק הבא