יש אי שם

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

הארי ישב על מיטתו ושתק. הוא לא הצליח להתמודד עם הכל. קודם המלחמה, אחר-כך המעבר של רון והרמיוני לאוסטרליה, ואז הפרידה מג'יני... זה היה פשוט יותר מדי בשבילו. הוא לא הפסיק לחשוב על ג'יני, שבטח מבלה כאת עם דין תומאס. אבל יותר מהכל הוא חשב על מה שקרה לו בבוקר אותו יום.

          (פלאשבק)

 הארי הגיע למשרד הקסמים, כרגיל, ובדק את לוח המודעות שהיה תלוי במחלקה שלו*. היו כמה מודעות חדשות, אבל אחת מהן תפסה את מבטו. זאת הייתה הזמנה מפוארת, מעוטרת באבני חן ובזהב, וכך נכתב בה:

            ג'יני ודין מתחתנים!

הנכם מוזמנים לחתונתם של ג'יני וויזלי ודין תומאס, שתערך ביום ראשון הקרוב בשעה 5:30 בבית משפחת וויזלי. 

נא להגיע בלבוש פורמלי.

הארי כעס. הוא וג'יני נפרדו רק לפני חודש וכבר היא מתחתנת?! ועוד עם דין?! הוא תלש בזעם את המודעה מהלוח וקרע אותה לגזרים. הוא נכנס למשרד שלו, נעל את הדלת וניסה להירגע. הוא התחיל לעבור על הדוחות מהזמן האחרון, אבל לא הצליח להתרכז. הארי החליט שעדיף שילך הביתה. אבל בדרך החוצה מהמשרד הוא התנגש באדם האחרון שרצה לראות. "סליחה, ג'ינברה." הוא אמר בקרירות. "הארי? מה קרה?" שאלה ג'יני. היא מעולם לא שמעה את הארי מדבר בטון כזה. "לא קרה כלום, גברת וויזלי, או שעלי לקרוא לך גברת תומאס?" הוא ענה בעוקצנות. "תקשיב, הארי, אנחנו צריכים לדבר-" "כבר דיברתי איתך הרבה יותר ממה שרציתי." הוא קטע אותה. "אז מה? נמשיך לחיות את חיינו סתם ככה? בלי לדבר על זה?"שאלה ג'יני בעצב. "את כבר המשכת, לא?" הוא צחק במרירות. "אבל לפחות תבוא לחתונה!" התחננה ג'יני.הארי חייך אליה חיוך מלא כאב. " בשביל מה? בשביל לראות את האישה שאהבתי כל חיי מתחתנת עם גבר אחר?." ובמילים אלה הוא התעתק בחזרה לביתו. הוא ארז מזוודה קטנה וירד על החוף, שם שכר בקתה קטנה, סידר בה את חפציו, ישב על המיטה ושתק.

                  (סוף פלאשבק)

הארי לקח את הגיטרה שלו, שאותה הביאה לו ג'יני לכבוד יום הולדתו העשרים, והתחיל לנגן בשקט:

יש אי שם

מישהו חושב עלייך

מישהו רוצה אותך נורא

יש אי שם

יש אי שם

מישהו חולם עלייך

מישהו אוהב אותך נורא

יש אי שם

אז אל תבכי הלילה

ראשך הניחי כאן

כוכב זוהר מעיר את לילך 

שואל לאן

ומה תבקשי מלמעלה

אם זה אותי 

אז הנה אני שלך מזמן

שיר לך שר

שיר עצוב סנטימנטלי

שיר שלא משאיר אותך לבד

שיר לך שר

השחר מחכה כבר

מעבר לפינה

השמש מסתובבת עכשיו 

לעוד תנומה

אני מסתכל על פנייך

את חלומך מלטפת 

קרן אור קטנה

יש אי שם

מישהו חושב עלייך

מישהו רוצה אותך נורא

יש אי שם

הארי הניח את הגיטרה. דמעות הרטיבו את פניו. הוא הסתכל על התמונה הממוסגרת שהייתה מונחת על השולחן. הוא וג'יני יושבים ביחד על החוף, ומביטים בשקיעה. התמונה הזאת צולמה מזמן. הארי היה אז בן שמונה עשרה, צעיר ומאוהב. היום הוא כבר בן עשרים ושש. כל-כך הרבה דברים השתנו מאז. הארי לא הצליח לשאת את זה יותר. הוא לקח את התמונה והשליך אותה על הרצפה. היא התנפצה לאלף רסיסים, ואיתה גם ליבו של הארי. התמונה עצמה נחה לה בין השברים. הארי ניסה להוציא אותה משם, אבל הוא רק חתך את עצמו מהזכוכית. ואז הוא הבין. הוא וג'יני לא נועדו להיות ביחד. ליבה של ג'יני מעולם לא היה שייך לו. לא שהוא חשב שהיא נועדה להיות עם דין. אבל היא לא נועדה להיות איתו. אם היא לא הייתה נפרדת מהארי, היא והוא היו אומללים ביחד, והיא הייתה נפגעת עוד יותר. אבל עדיין, זה כאב. הפרידה נחתה עליו כרעם ביום בהיר. אבל הוא ידע שבכל מקרה הוא ימשיך לאהוב אותה. גם אם היא תתחתן עם דין, ויהיו להם ילדים. הוא יאהב אותה לנצח.

* הארי עובד במחלקה לאכיפת חוקי הקסם.

תגיבו ותמליצו!