אתה לא יודע מי אני | יובל

עצרו רגע, כל הזכויות שמורות לג'ואן קתלין רולינג, שהמציאה את הארי פוטר.

אז.. קריאה מהנה D:

הארי ניגש למראה, הוא מביט בעצמו לבוש בפפיון שחור וחליפה שחורה, הייתה לו חולצה מכופתרת לבנה.

"אתה מוכן?" שאל רון, הארי הנהן.

רון חייך אליו, הוא שמח מהאפשרות שהחליפה שלו לא מזעזעת כמו בשנה הרביעית.

השניים ירדו במדרגות לכיוון העולם הגדול, בידיהם מסכות.

הן היו פשוט שחורות ודי חדות בצדדים למעלה, בקצה הייתה מונחת נוצה.

פתאום הם נכנסו, הביטו בבנות עם השמלות הגדולות והמפוארות עוטות מסכות יפיפיות

"אני חייב ללכת.. אתה זוכר שהרמיוני הזמינה אותי?" אמר רון והלך משם.

הארי הביט בנערה עם שיער חום בהיר שניגשה אליו, מסכה על פנייה, אי אפשר לזהות אותה.

"סלח לי, אין לי עם מי לרקוד.." אמרה בביישנות הנערה שבנתיים נראת יפה לעיין.

"אוקיי, אני אשמח לרקוד, מה שמך?" אמר הארי, הנערה חייכה.

"אני?, אני.. סליחה." היא אמרה,

"אוקיי.. את לא חייבת, כן?. אני הארי" אמר הארי,

"כן, הארי פוטר. אבל אני לא רוצה לרקוד איתך כי אתה מפורסם. אני אוהבת את האישיות שלך" היא התרגשה,

"ב..בסדר." הנהן הארי, הם התחילו לרקוד לקצב המוזיקה.

הארי לפעמים דרך על רגלה, אבל הנערה רק צחקה.

"זה בסדר הארי, זה לא ממש. אתה יודע, משנה לי. גם אני רוקדת לא טוב" היא אמרה,

"את רוקדת מצויין" אמר הארי, הנערה חייכה.