מארק

הוא נכנס לחדר שלו והתפרקדן על המיטה הגדולה.לידו, על הקיר, היה מדף. ועל המדף היה את המחברת ההיא.

זה מענג אותו להזכר ב"אז".

זה היה כשהוא חגג את יום הולדתו האחד עשר. הוא קיבל את הינשוף המזמין אותו להוגוורטס.
זה לא היה לו זר.
שני הוריו קוסמים. הוא הכיר את ההווי.
אבל זה מאד מאד ריגש אותו.

תאריך הולדתו היה ה2 ביוני. מה שהותיר לו שלושה חודשים של הכנות.והוא התכונן. ברגע שגילה שיש לו חוש קסם, קפץ למים העמוקים.
הוא הלך עם הוריו כבר למחרת לקנות שרביט וספרים.הוא הוציא את חסכונותיו, והיו לו כאלה, כדי לקנות עוד ספרים. ועוד. ומדריכים מפורטים. ועוד.
הוא חזר הבייתה וכמעט התחיל לעשות "שששש..." ולקטלג ספרים.אבל זה לא היה סתם. הוא "חרש" את החומר. כשהוא הגיע לתחילת שנת הלימודים בהוגוורטס, הוא כבר שלט בחומר של החודשיים הראשונים.
בשיעורים, הוא היה לומד את המשך החומר.כשמורה ערני כלשהו, כמו כולם, תפס שהוא לא אוחז עם כולם, וביקש ממנו הדגמה, או שאל אותו שאלה, הוא תמיד ידע לשלוף, או להפגין מקצוענות.המורים העלימו עין.

חומר הלימודים הפרטי שלו, היה גם ספר הקריאה שלו בשעות הפנאי. הוא פשוט אהב את זה.לא היו לו הרבה חברים. פשוט כי הוא כמעט לא היה נפגש איתם.
אבל במחצית השנה, הוא כבר שלט בחומר של החודש השני של שנה ב'.

בגיל 12, כשהיה בתחילת שנת הלימודים של שנה ב', הוא היה אחרי חופש שלם של חרישה. הוא כבר ידע את כל החומר של השנה. בשיעורים, הוא היה לומד חומר מתקדם מאד.השאיפה שלו הייתה לגלות את הסוד.
הרי חייב להיות מחנה משותף.לא יכול להיות שמדובר בסתם מילים מפונטזות. חייב להיות מחנה משותף.
ואכן, בקורס המחוננים שאליו התקבל לאחר שכ-ל הביצפר חזה בכישרונו הרב ובידיעותיו, הוא למד חומר מתקדם במיוחד.סוף סוף הוא היה מאתגר את עצמו בשיעורים.
כעבור מספר חודשים הייתה לו פריצת דרך. הוא התחיל להבין את הסוד. הוא החל לדעת איך ממציאים קסמים. איך משתלטים על קסם שאתה לא מכיר. איך... איך!

במחברת ההיא הוא היה כותב את תגליותיו, התקדמותו, וקסמיו החדשים.שבעה חודשים לאחר שהחל את שנתו השניה בהוגוורטס. מארק כבר ידע להמציא קסמים. ושלט בקסמים באופן מדהים.

מתולעת ספרים, חנון המתמסר לקובייה, הוא הפך ל"בום קיד". האלוף, השחצן, האמיץ, הבום קיד.
ואז הוא החל להגשים חלום ישן ומדוכא. הוא הולך לקראת תואר "אלוף העולם בקסמים!"

~~~~~~~~~

תגיבו

הפרק הקודם		הפרק הבא