תחיית דמבלדור

הארי זה עתה עזב מקום ההלוויה של מנהל הוגוורסט.

הוא הלך לאטו במדשאות הריקות מאדם (עכשיו אחרי שדמבלדור מת, וולדמורט ובכללם אוכלי המוות כבר לא התעניינו בבית הספר לכישוף ולקסמים) כשדמעות זולגות על פניו,

כול התלמידים עזבו את הוגוורסט שכן לא היה עוד מי שיגן עליהם מפני אדון האופל.

אפילו רון והרמיוני חזרו לבתיהם. אבל הארי לא יכל לקבל את העובדה שדמבלדור מת.

איפה האמונה?

איפה הביטחון?

הארי כעס בלבו על כול מי שעזב את הוגוורסט, 'איך הם יכלו לבגוד בדמבלדור??' שאל את עצמו.

בשבילו דמבלדור היה עדיין חי..... דמבלדור היה סמל העוצמה שלו.

וסמל העצמה שלו לא יכול למות.........

הארי הגיע לבקתתו הנטושה של האגריד הוא הציץ דרך החלון הקטן אך לא ראה אף אחד בפנים, 'דווקא חשבתי שגם האגריד ישאר' חשב לעצמו בפליאה,

האגריד היה המעריץ הגדול ביותר של דמבלדור,

הארי פתח בזהירות את הדלת הכבדה ונכנס פנימה. הארי ציפה למשהו שונה כך שהמראה שנגלה לעניו לא הפתיע אותו. כול הבקתה הייתה הפוכה מבפנים כאילו עבר שם בלנדר ענקי,

הארי הניח שכשהאגריד ראה שהבלתי אפשרי קרה הוא איבד את שפיותו.(כשחצי ענק מאבד שפיות... אז זה מה שקורה........)

 למען האמת גם הארי כמעט איבד את שפיותו אך ההבטחה של דמבלדור נתנה בו כוח, ההבטחה שדמבלדור הבטיח לפני שסילקו אותו מבית סיפרו שלו עצמו,

דמבלדור אמר שהוא יעלם באמת רק אחרי שלא ישאר איש נאמן לו בהוגווסט.

 לפתע ייללת יגון קטעה את מחשבותיו, הארי ישר רץ למקור הקול: למדשאות. הארי הגיע מתנשף למדשאות וראה דמות ענקית שרועה על הדשא הצהוב יבש.

 "האגריד" צעק הארי בעודו רץ במהירות לעברו. האגריד הפנה את ראשו אל הארי "תעזוב אותי לבד הארי!"

הארי עצר "זה בסדר אני רק רוצה לעזור".

הארי ציפה שמשהוא כזה יקרה להאגריד, שבשבילו דמבלדור היה ה'אלמוות' הראשון,

האגריד צחק "לא! שום דבר לא בסדר!! איך יכול להיות בסדר כשדמבלדור מ... מת?" וכשהוא אמר את המילה האחרונה הוא רקע ברגליו על האדמה, הארי הרגיש שהאדמה רועדת.

"אל תגיד את זה האגריד! אל תגיד שדמבלדור מת!" ניסה הארי לנחם אותו (ואת עצמו....).

"אתה לא יכול להתכחש למציאות הארי....", ייאוש עמוק נשמע בקולו.

 הארי התקדם אל האגריד "האם דמבלדור שיקר לך אי פעם?"

האגריד נעמד, עכשיו הוא הסתכל על הארי מלמעלה "מה זה  קשור??"

"אני יגיד לך למה זה קשור!" אמר הארי "אתה לא זוכר את מה שדמבלדור אמר? אני יצותת אותו:'אני יעלם באמת רק אחרי שלא ישאר איש נאמן לי בהוגווסט' והנה שנינו עדיין כאן" אמר בניצחון.

זיק של תקווה נראה לפתע בעיני האגריד אך מיד כבה "דמבלדור מת הארי! הנה הקבר שלו" אמר והצביע על קבר השיש הלבן שהוצב סמוך לאגם.

הארי אילץ את עצמו להאמין בדמבלדור "חייבת להיות דרך כלשהיא" אמר בתקווה.

האגריד הרכין את ראשו בעצב, לפתע זינק ראשו של האגריד למעלה, הארי לא ידע אם המבט שלפניו מבטא תדהמה או שמחה או אפילו שניהם ביחד.

"חייבת להיות דרך כלשהיא!" הוא מלמל

המשך יבוא.....

(תגובות):) דרגו!!!

תרשמו לעדכונים (זה לא עולה כסף...)

		הפרק הבא