פיקצר- הדרך של אל' להוגוורטס

כאשר אלבוס הצעיר נפרד מאביו ואמו בתחנת הרכבת "קינגס קרוס" שבלונדון הוא אפילו לא יכל לתאר לעצמו מה נפלא המקום שאליו הוא נוסע.

 הוא כלל לא הבין לשם מה אביו,הארי פוטר, צייד אותו במפה מוזרה, שרק כאשר תופחים עליה בעזרת מקל מוזר וארוך (שהוא כלל לא הבין איך משתמשים בו) רואים שמות קטנים של אנשים מתרוצצים על המפה לכן ולכן.

המקל הארוך (שרביט) שהוא הלך לקנות מאוליבנדר יום קודם לכן יחד עם אביו ואמו בהתרגשות גדולה לא הביא לו כל תועלת ב 20 הדקות הראשונות של הנסיעה.

 הוא ניסה, בעודו יושב לבדו בתא הרכבת הקטן (רוז הלכה לשאול את הנהג שאלה ועדיין לא חזרה) לתפוח על המושב שלצידו ולהגיד מילים מוזרות כמו אביו ואמו אך הוא לא הצליח לגרום לדבר לקרות. משום מה שאמו מצביעה בעזרת השרביט לכוון הכיור, כל הכלים הופכים נקיים

 למרות ששנייה לפני כן אכלו בהם עוגת שוקולד ושתו ברצפת!

 וכאשר הוא רב ומתקוטט עם אחיו ג'יימס ואביו מכוון את שרביטו אליהם וצועק "פרוטגו!" נוצר לפתע מחסום שקוף שמפריד בניהם ולא נותן להם להמשיך לריב.

לפתע נשמעו צעדים במסדרון, אך אלבוס שהיה שקוע במחשבות לא שמע אותם ולכן קפץ בהפתעה כאשר רוז פתחה את דלת התא.

"לא יכולתי בכלל להגיע לנהג" היא אמרה ברוגז "סקרופיו מאלפוי הזה נעמד באמצע המסדרון ולא נתן לי לעבור! הוא אמר שיטיל עלי קללה אם אני רק אנסה ואז הוא הוציא את השרביט שלו ואני את שלי ואני צעקתי 'אקספליארמוס!' כמו אמא שלי, כשהיא רואה שאבא שלי הולך לעשות קסם שהוא מעבר ליכולות שלו...

טוב, לא משנה, אז השרביט של מאלפוי פשוט קפץ מהיד שלו, ככה, והוא רץ מהר לתא"

היא הוסיפה בגאווה

"אבל בדיוק באותו רגע אישה גם עגלה של ממתקים התחילה להתקדם במסדרון ולא יכולתי לעבור."

היא הוסיפה באכזבה קלה.

באותו רגע ממש נשמעו צעדים במסדרון והגיעה לתא שלהם אישה עם פנים עגולות וחביבות

"רוצים משהו מהעגלה חמודים?" האישה שאלה.

 אלבוס, שבאותו הרגע גם יכל לאכול פיל קפץ מהמושב וקנה קצת מכל מה שהיה בעגלה, והיו שם הרבה דברים.

לאחר שאלבוס שילם בעבור מה שקנה הוא ורוז ישבו ודיברו בהתרגשות על עתידם, בעודם אוכלים עוגיות קדרה, צפרדעי שוקולד ושרביטי במבליק.

"אבא והוגו כל הזמן  אומרים שישבצו אותי ברייבנקלו בגלל השכל שלי" אמרה רוז "אבל אני מקווה שזה לא נכון, אני כל כך רוצה להיות בגריפינדור!" 

 "רייבנקלו זה לא נורא" אמר אלבוס בעודו לועס את 'המסטיק הכי מתנפח של דרובל'

"ג'יימס כל הזמן אומר שאולי ישבצו אותי בסלית'רין"

 "אוי אלבוס באמת! אל תגיד לי שאתה מאמין לשטויות האלה!"  "אבל רוז" ענה לה אלבוס "תחשבי בהגיון, זה יכול לקרות, את יודעת, בגלל השם שלי והכל..." 

 "אלבוס סוורוס!" זעקה רוז "איך אתה לא מתבייש! פרופסור סנייפ היה אחד האנשים האמיצים ביותר ששמעתי עליהם ואני מאד מצטערת שאני לא יכולה להכיר אותו!"  

"בסדר בסדר!" התגונן אלבוס "לא צריך לצעוק,

אני פשוט מעדיף להיות בגריפינדור..."

כעבור זמן מה הרכבת התחילה להאט ואלבוס ורוז לבשו את הגלימות החדשות שלהם וישבו בעצבים מתוחים בעודם מחכים עם שני ינשופים וצמרור ננסי סגול שהנסיעה תיגמר.

 לפתע הרכבת עצרה ונשמע קול שקורה: "תלמידים חדשים!, תלמידים חדשים! לכאן בבקשה!"

אלבוס ורוז זיהו את האגריד ומיהרו לרדת לרציף בהוגסמיד.

"אתם שם בסדר?" קרה הגריד לרוז ואלבוס.

"תלמידים חדשים אחרי!" האגריד הוביל את התלמידים החדשים לעברו של מזח קטן והורה להם להיכנס לסירות בקבוצות של רביעיות בעוד שהוא שט בסירה משלו בשל מימדיו הענקיים.

"אתם שמה מוכנים? אז קדימה... שוט!"

הסירות יצאו לדרך ואלבוס כמעט נפל למים מרוב התרגשות.

 הם שטו באגם שנראה כאוקיינוס שחור בגלל השעה המאוחרת (בערך שמונה בערב) ומימדיו העצומים של האגם.

בדיוק שאלבוס כבר תהה אם הלכו לאיבוד באגם הגדול והמפלצתי, נשמעה יללה ואלבוס הרגיש שמשהו מחליק על יד רגלו השמאלית.

כולם האירו עם הפנסים שלהם על פני האגם ומישהו צעק "דין נפל למים!!!"

ואלבוס, כמעט בלי לחשוב, קפץ למים הקפואים והצליח לתפוס כמעט ברגע האחרון, בידו של דין ולעזור לו להיכנס לתוך הסירה.