שומרת הערים האבודות-הסיפור האמיתי.

את הפאנפיק הזה אני והודיה(תפוחי אדמה) כותבות אז כל תגובה לשנינו

תהנו!

סופי התעוררה לעוד בוקר חמים של יום משמים שכנראה לא יקרה בו כלום.

היא קמה ממיטתה תוך כדי פיהוק והכניסה בטעות בוקס לאיגי, שדון המחמד שלה שהיום היה עטור בתלתלים קצרים בכל צבעי הקשת, מתנה מדקס.

"סליחה" היא מלמלה ופנתה לכיוון השירותים. "בוקר טוב" נשמע קולה המחיוך של אדליין מפתח דלת חדרה "קמת מוקדם היום" היא ציינה, סופי הנהנה בחיוך. "הכנתי עוגשמלו, להביא לך?" שאלה אדליין, ובלי לחכות לתשובה היא ממשה מגש עם העוגה הטעימה היישר למיטתה של סופי, "תודה" חייכה סופי וטעמה את העוגה, לא משנה כמה זמן היא בערים האבודות, לעוגשמלו היא לעולם לא תתרגל, ונראה שבכל פעם הטעם נהייה יותר טוב. סופי גמרה לאכול, והלכה להתלבש, היא הסתבכה קצת עם קשירת החצי גלימה. אבל בסוף הסתדרה.

"כבר הולכת?" שאלה אלדיין בפליאה תוך כדי היא לוקחת את המגש של ארוחת הבוקר של סופי מהמיטה שלה "כן אני רוצה לבוא מוקדם היום" ענתה סופי. אלדיין הרימה גבה אבל לא אמרה כלום.

"טוב אני הולכת." אמרה סופי, ונתנה לאלדיין חיבוק. סופי עלתה לגביש מזניק, "פוקספייר!" היא אמרה מגחכת בסתר על זה שהיא צועקת שם של פטרייה זוהרת כדי להגיע לבית הספר ,ומתעלמת ממבטיה של אדליין.

היא הגיעה לפוקספייר וגילתה להפתעתה שהוא ריק מלבד חמישה תלמידים רחוקים שהתלחששו בפינה רחוקה. היא אימצה את עיניה וזהיתה בחיוך את פיץ, קיף, ביאנה, דקס ומארלה. היא התקרבה אליהם בשקט כשלפתע היא שמעה קול מלגלג מאחוריה "מחפשת אקשן?" שאלה סטינה מלווה כהרגלה בשתיים שלושה חנפניות. היא נשמה עמוק והמשיכה ללכת "הי הנה פוסטר" היא שמעה את קולו של קיף קורא "סופי!" קראה גם ביאנה "לקח לך זמן להגיע" חייך פיץ "אלדיין עיכבה אותי" התנצלה סופי."זה בסדר," אמרה ביאנה."עוד לא הגענו לשום החלטה" היא הוסיפה.

"תראו,תראו חבורת הלוזרים הגיעו מוקדם."נשמע הקול המעצבן של סטינה. שתי החנפניות שלצידה גיחכו. סופי התקדמה לכיוון חבריה כשהיא מנסה להתעלם מהמלווה המעצבנת שהחליטה להידבק אליה היום. "צריכה משהו סטינה? שאלה ביאנה בחוסר סבלנות." אנחנו מבינים את זה שאת רוצה להיות חלק מהקבוצה שלנו, זה דיי מובן, כל אחד היה במקומך היה רוצה להיות בקבוצה איתי. אבל אין לנו מקום למצטרפים חדשים."אמר קיף  בקול כאילו מרחם "היית מת" אמרה סטינה בהתנשאות ,"אולי תלכי מכאן?" התערב פיץ "תראו תראו" גיככה סטינה "נער הזהב חושב שהוא יגיד לי מה לעשות". "תסתלקי מכאן" התעצבן דקס. סטינה התעלמה ממנו והלכה משם מנפנפת בשערה המכוער ומובילה את שתי החנפניות המצחקקות שלה

"איזה תינוקות" מלמלה ביאנה.

"טוב,על זה שסטינה מעצבנת אנחנו יכולים לדבר יום שלם, אבל יצאתי מוקדם מהמיטה בשביל משהו, נכון?" אמרה מראלה.

"כן, את צודקת..." אמרה סופי." גם אתם קיבלתם פתקים מהברבור השחור?" שאל דקס.

"חשבתי שרק אני קיבלתי" אמר קיף בקול כאילו מבואס. סופי הוציאה מהתיק שלה פתק מקומט ותליון בצורת בן אדם "מוזר" אמר דקס כשראה את התליון."זה בן אדם?" שאלה מארלה "מגניב!"

"מה זה אמור להביע?" שאלה ביאנה "אתם לא קיבלתם?" הסמיקה סופי. "פוסטר תמיד מקבלת את הדברים הכי שווים" התלונן קיף

"מה כתוב לך בפתק, אל תגידי לי שהם גם כתבו לך בחרוזים. בנוסף למתנה שקיבלת" נאנח קיף."דווקא לא" ענתה סופי והראתה להם את הפתק.

"תשובות תמצאו במהרה?" הקריא דקס בשאלה, "לי כתוב משהו שונה!" התפלאה ביאנה."גם לי!" אמרו דקס, מראלה, פיץ וקיף.  "אני חושב שצריך לקרוא לנו מקהלת הקיפגמלי" צחק קיף. "נראלי שהברבור הבינו שפוסטר שונה". סופי הסמיקה "מה הם כתבו לכם?" שאלה "עמוק בתוך ים בני אדם, מסתתר הסוד שיציל את כולם, הסוד להצלחה הוא חלום, של מי שיפרסם את הכל." הקריאה ביאנה "הם לא שמו חרוז בסוף" ציין קיף "ים בני אדם,מה זה יכול להיות?" הרהרה סופי. "אולי בתוך ים של בני אדם? שאלה ביאנה."בתוך ים מסתתר סוד? זה לא הכי הגיוני" טען פיץ."אולי הם התכוונו לים של בני אדם בתור הרבה אנשים."העירה סופי.

"אני לא יודע מה התשובה, אבל אפשר לסמוך על סופי" אמר פיץ וחייך. סופי האדימה.

"זה בטח בעולם הבני אדם." אמר דקס

"אני לא מאמין שאני צריך להגיד שדקס צודק" אמר קיף.

"צריך לחשוב מפני מה יציל אותנו הסוד שמסתתר" אמרה מארלה

"ואיפה הוא מוסתר" הוסיפה ביאנה,

"ואיזה סוג של סוד זה"  אמרה סופי. "עוד משהו שצריך לגלות?" פיהק קיף "כן, מה הקשר של בני אדם לפה" הוסיף פיץ. "טוב לפחות דבר אחד ברור" נאנח קיף.

"יש משהו ברור?" התפלא דקס. "הפתק הזה הוא בברור מהברבור השחור" אמר קיף.

"מה השעה?" נבהלה סופי. ביאנה העיפה מבט בשעון היד החדש והמעוצב שלה, "אוי לא, מתחילים עוד דקה. בואו מהר." היא אמרה והתחילה לרוץ למבנה הפירמידה של פוקספייר, סוחבת בעקבותיה את כל החבורה.