*ויתור זכויות לג'י קיי רולינג
הרוח שרקה ברחובות מכתש גודריק בליל כל הקדושים. אף אחד לא יצא מהבתים: לא קוסמים ולא מוגלגים. פתאום, בהבזק אור הופיע בקצה הרחוב דמות עוטה ברדס.
"איפה האידיוט חסר היכולת הזה......?" אמר קול קר תוך כדי כך שפסע במעלה הרחוב. הדמות עצרה בכניסה לסמטה קטנה ובקצה הסמטה עמדו כמה פחים. עכברים וחולדות ברחו למראה הדמות אך רק עכבר אפור מגעיל אחד נשאר ולא נע.
"מחוכם....." אמר הקול הקר והנמוך. "תועיל בטובך להתגלות, זנב-תולע?" בהבזק אור קטן התחלף העכבר באיש גמלוני ונמוך עם פנים מעוותות ומגעילות.
"שלום פטיגרו," ברך הלורד וולדמורט את האיש. "האין יש בידך המידע שבקשתי?" שאל הלורד וולדמורט.
"כ-כ-כן הל-ל-לור-ר-ר-ד" ענה בגמגום האיש. "הם בב-בבי-תת-תם בב-במכתש גג-גודריק." חיוך מרושע התנסח על פניו של לורד ולדמורט והוא יצא מהסמטה לכיוון מכתש גודריק.
שום מכשול לא נקרה בדרכו של וולדמורט. הוא עבר ליד בית הקברות של מכתש גודריק והתענג על המחשבה ששם משפחת פוטר תהיה קבורה עוד כמה ימים.
אחרי כמה דקות של הליכה, הוא ראה את זה. וולדמורט ביקר במקום פעמיים רבות כאשר חיפש את הפוטרים, אך לא כאשר ידע את סוד לחש הפידיליוס שהגן על בייתם. הוא ראה מחלון בייתם של הפוטרים את ג'יימס פוטר, יושב בסלון רגל על רגל, בטוח שהוא מוגן עד כדי כך שאפילו שרביטו לא בהישג ידו.
"רדוקטו!" הדלת של הבית התפוצצה ונשמעו צרחות בהלה מחדר התינוקות. ג'יימס זינק ממקומו.
"בלי שרביט, בלי לחש מגן, הביטחון עלה לך לראש, פוטר!" צעק וולדמורט. "אבדה קדברה!" גופו של ג'ימס פוטר הוטל מת על הרצפה ללא ניעה. וולדמורט המשיך לכיוון חדר הילדים ושמע רעשי גרירת רהיטים לכיוון הדלת, כך שיער, כדי לחסום אותו.
"את חושבת שרהיטים יעצרו אותי, בוצדמית טיפשה?!" בהינף שרביט העלים וולדמורט את הרהיטים שחסמו אותו מבפנים והרס את הדלת.
"זוזי מהתינוק, בוצדמית!" צעק וולדמורט.
"רחמים, רחמים!" התחננה לילי. "קח אותי! רק לא את הארי!' המשיכה לילי.
"לא לדאוג," אמר וולדמורט. "בקרוב הארי יצטרך אליך!" הוא שאג. "אבדה קדברה!" כמו ג'יימס, קרסה גם לילי על הרצפה ללא ניעה.
"ועכשיו אתה, ילד." לחש וולדמורט בעודו שומע את הבכי של הארי באוזניו. "אבדה קדברה!" בפיצוץ אדיר הוטח וולדמורט בקיר ונעלם. שום שריד חוץ משרביט לבן נותר צמנו. הארי, לעומת וולדמורט, שרד ונשאר רק עם צלקת קטנה ולא משמעותית על המצח.
עשרות הילאים הגיעו לבית הפוטרים ההרוס וחיפשו את וולדמורט, את הפורום, או כל נפש חייה שהיא שנותרה. נציג משרד הקסמים באזור הקשיב לסירנות המשטרה המוגלגית המתקרבת למקום. כלב שחור גדול נכנס לסמטה לא רחוק משם וצפה במתרחש. הכלב שינה צורתו והפך לאדם גבוה, בעל עיניים שחורות ושיר פרוע.
"הם מתים..." אמר סיריוס כלא מאמין. "כולם חוץ מהארי..." דמות גדולה יצאה מהסמטה השכנה וצעדה לכיוון הריסות הבית.
"האגריד," לחש בלק ושינה את צורתו כדי לפגוש את הענק.
"אהה," אמר האגריד. "אז אני פה לא היחיד שרצה לבדוק מה קורה רך-כף." סיריוס בלק חזר לצורתו והתלחש עם האגריד.
"אין פה בעיה סיריוס." סיריוס שינה את צורתו וחזר לסמטה. הוא צפה בהאגריד שולף חבילה עטופה שמיכות מההריסות ונעלם מהאזור. סיריוס, בצורתו ככלב עבר לסמטה השכנה וצפה בהאגריד עולה על האופנוע המעופף שלו וטס משם.
|