עריעה- אומייגד זה הקטע היחיד שכתבתי פעם ואני אוהבת! נראה לי איבדתי את הקצת יכולת כתיבה שהיה לי:(
למה הוא מוין לגריפינדורר? הם תהו אחרי בגידתו.
"הוא הכי לא גריפינגדור!
אמיצות? הוא!
בברור מצנפת המיון מזדקנת.
אבל מצנפת המיון לעולם לא תועה,
גם אם לא הבנו זאת בהתחלה.
המצנפת עברה את כל המחסומים,
וראתה, ראתה שמאחורי חומות הפחדנות-מתחבא לב עם אומץ רב.
הוא אף פעם לא היה משהו נפרד,
הוא תמיד היה אחד מהארבעה
הארבעה, או כמו שרבים סברו.
האחד שהצטרף לשלושה.
הוא לא היה כלום.
אוויר, הוא לא היה.
אבל האור שהאיר וזרח על חבריו.
עשה צל על מי שהוא היה.
הזנב, הפחדן ,הבוגד. קראו לו.
איך הוא בגריפינדור? צעקו חבריו
הוא בוגד! הוא פחדן.
היית צריך למות! כמו שאנחנו היינו עושים בשבילך!
הוא לא יכל לענות להם.
הם צדקו, הוא פחדן.
וכשאדון האופל לקח אותו כמשרת.
הוא לא התנגד, הוא פחד.
אבל בחלומותיו, הוא היה גיבור
בחלומותיו, הוא לא בגד.
בחלומותיו, חבריו היו בחיים.
בחלומותיו, אף אחד לא טען שהוא לא גריפינדורי. אמיתי.
וכשהגיע לידו הבחירה.
הוא בחר להגן.
הוא תיקן את טעותו.
כששוב הגיעה לידיו הבחירה.
ואחרי שהוא נחנק,
אחרי שהא סגר את עייניו בפעם האחרונה.
הוא ראה מול עייניו את חבריו
הם לא קראו לא בוגד.
הם לא אמרו לו שהוא שקרן.
הם חייכו, ואמרו לו:
"פיטר פטיגרו, מצנפת המיון לא טעתה"
|