הזדמנות שנייה

הארי, רון הרמיוני ודראקו בגופם בן ה-11, רק לאחר שעלו לרכבת. דראקו והרמיוני שהיו בקצוות מנוגדים של הרכבת, יצאו לסנפירי הארי ורון שהיו באותה מרכבה. 

הארי ורון שהיו בכרכרתם הציצו מהדלתות, רון הבחין בהרמיוני בקצה אחד של הרכבת פונה לעברם, הוא צעד לאחור והכניס אותה פנימה. הארי והרמיוני ראו את דראקו למטה בקצה השני של הרכבת, רחוק מאוד. לפתע, סקיילר נכנסה לראשם 

השתמשו בטלפורטים שלכם בעת הצורך  

די מהר הופיע דראקו, סנטימטרים מפניו של הארי. הארי קפץ מעט אחורה ונתן לו להיכנס. וברגע שהם היו באותה כרכרה הם התחילו לדבר 

" הצלחנו ! " רון קרא 

" ברור שעשינו את זה רונלד " אמרה הרמיוני, מגלגלת את עיניה. הארבעה החלו לצחוק. ועד מהרה, רוב הדאגות לעתיד נעלמו, למעט אחת 

" אם אני עדיין אגיע לסלית'רין, נהיה נפרדים. האם זה לא יקשה? " דראקו שאל, לאף אחד לא הייתה תשובה למעט סקיילר 

דראקו, אתה שוכח, גבורה גוברת על הכל, אתה מאיץ יותר ממה שהיית לפני כל אותן שנים, סביר להניח שתמוין לגריפינדור.

דראקו אמר, " אם אכנס לגריפינדור ",  הכחיש דראקו 

" יש לך טלפורט, אתה יכול להסתובב בין הבתים שלנו , להישאר באחת מהלילות כדי שזה לא יהיה חשוד ". הרמיוני אמרה.

" הייתם עושה את זה ? " דראקו שאל 

"כמובן, זכור שלפני שנים היית מרושע אלינו, ועל פי קו הזמן הזה, עדיין לא, עברנו את הגילאים ההם, זה בסדר גמור ." אמר הארי 

" תודה " אמר דראקו. ארבעתם פטפטו ושוחחו על הדברים במשך זמן מה, לפני שהרמיוני אמרה להם שהם יגיעו בקרוב ויהפכו לגלימותהם. היא לקחה את חלוקיה ויצאה מהרכבה כדי להחליף אותה. שלושת הנערים בתוך הכרכרה התחלפו בדיוק כשהרמיוני חזרה, עד מהרה הרכבת עצרה והם עזבו את הרכבת, כדי לקבל את פניהם בקולו הרם של האגריד.

שנים של אשוחיות בצורה כזאת !! " שלום לך ", אמר האגריד וראה אותם עוזבים את הרכבת 

" היי האגריד "הארי אמר שהוא נזכר שלא עבר זמן רב עד שהאגריד לא ראה אותו 

ארבעה מהם נכנסו לסירה והפליגו מעל המים עם שאר השנים הראשונות 

" אני מרגיש טיפש, רוכב עם השנים הראשונות ", אמר דראקו. הוא התקבל בשלושה חיוכים תאומים. 

" אז אנחנו זוכרים שאנחנו מבחינה טכנית שנים ראשונות, אנחנו נראים ונשמעים כמוהם בכל מקרה " אמר הארי

" לפחות נצטרך לעשות הכל פעמיים " אמר רון 

" אבל, האם תרצה? עכשיו אתה יודע מה קורה " הארי שאל 

" כן, אבל אתה יכול להתכונן למה שמתקרב, וזה דבר שלא יכולנו לעשות לפני כן " אמרה הרמיוני.

"אני רוצה לדעת איך כולם הולכים להגיב למאלפוי בגריפינדור " רון אמר, מה שהצחיק מעט 

" טוב, אנחנו עומדים לגלות " אמרה הרמיוני כשהסירות התקרבו לקצה הוגוורטס. כולם ירדו מהסירות כשהאגריד עלה ופתח את הדלת. כל השנים הראשונות עלו במדרגות ופגשו את פרופסור מקגונגל. היא נשאה את הנאום על ארבעת הבתים. ואיך שהם יהיו כמו המשפחה שלך... הם כיוונו את מקגונגל מכיוון שכבר נשאו את הנאום הזה. לאחר מכן הלכו אחריה אל האולם הגדול, מכיוון שהארי , רון והרמיוני ידעו באופן ברור באיזה בית הם יהיו, הם לא היו עצבניים. דראקו לא היה מודה בזב, אבל הוא פחד שסקיילר טעתה, שהוא עדיין יתקבל לסלית'רין. הוא לא דאג שיופרשו, היה לו דרך לסובב את זה.

 אל תדאג דראקו, מעולם לא טעיתי בבית של מישהו 

דראקו והשלישייה, מעט נרגעים, נרגעו קצת יותר וחיכו שיקראו לשמותיהם 

" הרמיוני גריינג'ר " קרא מקגונגל. הרמיוני ניגשה והתיישבה על השרפרף, היא התבוננה 

כשהארי, רון ודראקו חייכו אליה, מחכים להחלטת הכובע. היא שמעה את הכובע מציע גריפינדור , הרמיוני הסירה את הכובע ורצה לשולחן גריפינדור, שמחא כפיים 

" רונלד וויזלי " קרא מקגונגל. רון ניגש אל השרפרף ולאחר זמן לא רב צעק הכובע גריפינדור והוא הצטרף להרמיוני ליד שולחן גריפינדור.

" חנה אב המנזר " ילדה קטנה וביישנית, שזכרו שהפכה להאפלפף, ניגשה אל הכובע בעצבנות 

הונח הכובע על ראשה וזעק " האפלפף " 

" הארי פוטר " קרא מקגונגל, היה רגע של דממה לפני שאנשים התחילו ללחוש זה לזה. הארי ניגש אל השרפרף 

אה, נוסע בזמן, אני רואה. אין עוד שום סיבה בשבילי לנסות למקם אותך בסלית'רין, כפי שאתה כבר יודע הגורל שלך,  " גריפינדור " הכובע צעק. הארי הצטרף לשולחן גריפינדור צועק וצחק כששמע את פר וג'ורג צועקים "יש לנו את פוטר, יש לנו את הארי פוטר! " הארי המתין, רצה לראות אם דראקו באמת השיג את גריפינדור 

" נוויל לונגבוטום " קרא מקגונגל. לכובע לקח זמן להחליט אך בחר בגריפינדור כמו בפעם הקודמת. 

" דראקו מאלפוי " קרא מקגונגל. גריפינדור המשיך לדבר זה עם זה, ולא חשד שמאלפוי יהיה בגריפינדור. כמה הם טעו. הרמיוני, הארי ורון, התבוננו כולם בעניין וחיכו לראות את חברם מצטרף אליהם.

 אה, הנה אנחנו המטייל בפעם האחרונה שהגעת אמיץ יותר לאורך השנים. אני חושב שאתה יודע לאן אני הולך לשים אותך. היה אמן אמיץ, צעיר.  " גריפינדור " כולם, אני מתכוון לכולם, קפאו, שתיקה שכבה בים האולם. סנייפ נראה מבועת. שולחן גריפינדור, היו הראשונים שפרצו מהדממה והתחילו למחוא כפיים באטיות. דראקו קם והלך לשולחן גריפינדור, כולם הביטו אליו כשהוא התיישב ליד הארי. פתאום נראה היה כי הדממה נשברה  ורעש חזר לאולם, אף שאיש מלבד ארבעה מסוימים בחדר, לא יכלו היה להאמין שדראקו הוא גריפינדור. אנשים התבוננו בהם.

" זה לא הוגן " הארי אמר פתאום 

" מה לא הוגן " הרמיוני שאלה 

" מעולם לא בכל 7 השנים בהן היינו בהוגוורטס, דראקו מאלפוי קיבל תגובה גדולה יותר מכולם באולם מאשר ממני, ואז כשאנחנו חוזרים לשנה הראשונה שלנו, דראקו מגיע ומקפיא את כל האולם!! נהיה מוזר התגובות מהאולם הן העבודה שלי ! " הארי יבב.  הם צחקו, בידיעה שהארי מתבדח.

" זה לא הולך להפוך מלחמת תגובה נכון ?! " רון שאל 

" לא, אני מתלוצץ " הארי אמר 

שזה שולח אותם לסיבוב צחור נוסף, בידיעה שהם מקבלים מבטים מאנשים, במיוחד עכשיו כשמאלפוי צוחק על משהו שאינו רע.

" כן, למה כולם חושבים שאני בצד האפל ? אני אחד מהאנשים החמורים ביותר שאני מכיר " התבדח דראקו 

" עכשיו זו בדיחה זבל " אמר הארי 

"כולם חושבים שאתה רשע מכיוון שאתה מאלפוי, רק שאתה נכנס לגריפינדור מוכיח שהם לא בסדר " הרמיוני טועה. זמן מה לאחר מכן, כשהחגיגה החלה להסתיים, אמר דמבלדור לשנים הראשונות ללכת אחרי ראשי בתיהם לחדרים המשותפים שלהם. הארי, דראקו, רון והרמיוני עקבו אחר קהל גריפינדור.

" אתם יודעים שמעולם לא ראיתי את החדר המשותף של גריפינדור?! " דראקו אמר 

" עוד מעט תראה " אמר רון. הם התקרבו לאישה השמנה 

" קפוט דראקוניס " אמר פרסי , הדיוקן נפתח והם נכנסו 

" ובכן, הם בטח ציפו לי. הם קראו לי את הסיסמה " אמר דראקו 

דראקו, כמה הראש שלך ? " רון התבדח. שלושת הנערים אמרו לילה טוב להרמיוני ופנו אל גרם המדרגות של הבנים. הם מצאו את החפצים שלהם מונחים על 3 מיטות בחדר. מיטתו של רון הייתה במקומה במקור, אולם מיטתו של הארי הועברה, היא הועברה לי מה שהיה כיום המיטה של דראקו. המיטות הועברו סביב כיוון שהיה עכשיו ילד נוסף בגריפינדור. "לילה טוב רון, דראקו " אמר הארי ונרדם ברגע שראשו הכה בכרית,ולא האמין בדיוק במהלך היום "לילה טוב הארי " אמרו רון ודראקו להארי כשהם נרדמים.

(1130 מילים ) 

שלום לכולם מקווה שאהבתם את הפרק אם כן תירשמו לפאנפיק ותאשירו תגובה 

אוהבת ❤

הפרק הקודם		הפרק הבא