פטוניה בהוגוורטס

״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?״ שאלה לילי בחשש, מפתלת קווצה משיערה האדמוני סביב אצבעה.

״כן, בהחלט. עכשיו, תוציאי את הספר.״ רטנה פטוניה.

לילי מצמצה אליה בעיניה הירוקות הבוהקות, ופטוניה הרגישה איך היא קומלת מבפנים מרוב קנאה.

״קדימה!״ היא מזרזת את אחותה הקטנה, ולילי מהנהנת.

״טוב.״ היא מוציאה מתיקה ספר עב כרס, עם כריכה מוזרה, משנה צבעים.

״היא פותחת אותו בעמוד הנכון, ומוציאה מכיסה בקבוקון קטן חתום בפקק שעווה.

״תשתי את זה.״ היא מושיטה לעבר פטוניה את הבקבוקון.

פטוניה מעווה את פניה בגועל אך שותה.

לילי מנופפת בשרביטה.

״פריטוס בנקוניוס אקספו פילארוס!״ היא מצביעה לעבר פטוניה.

הבזק זהוב מסמא את החדר, ואחרי שנייה...

פטוניה עמדה שם, מחייכת.

״לילי, אני מרגישה את זה! אני קוסמת!״ היא צווחה באושר.

״מכשפה.״ מתקנת אותה לילי בזהירות.

״כן, כן.״ מחייכת פטוניה ומחבקת את אחותה.

״אני הולכת איתך להוגארס!״ חייכה.

״למען האמת, זה הוגוורטס.״ חייכה לילי, שמחה שאחותה לא שונאת אותה יותר.

״עכשיו, צריך לשנות את המראה שלך, אחרת סוורוס ודמבלדור יזהו אותך.״ אמרה לילי לפטוניה, ופטוניה הנהנה בהסכמה, שמחה שהיא לא צריכה להישאר כזאת עם צוואר ארוך ושיני סוס.

לילי נופפה בשרביטה בקלילות, מילמלה כמה מילים, ו...

עוד הבזק זהוב, ופטוניה עמדה במרכז החדר.

למען האמת, בטוח שפטוניה?

פטוניה בחנה את דמותה במראה.

שיערה היה ארוך, גלי וגולש, בצבע דבש, עיניה היו חומות כהות, עורה היה שזוף, וכאילו כדי להוסיף יופי, גומות חן היו בלחייה.

״רואה? את ממש יפה ככה.״ חייכה לילי ונעמדה ליד פטוניה.

פטוניה הביטה בדמותה במראה ונאנחה באושר, ואז היא פלטה קול של רוגז.

היא ראתה את לילי לידה במראה, עם גופה הדקיק, עיניה הירוקות החודרות, שיערה האדום הסמיך הגולש, עורה הבהיר והעדין ומעט הנמשים שלה, ו...

לילי עדיין הייתה יותר יפה ממנה.

טוב, ובכן, לא נורא.

לפחות היא עכשיו יפה באמת.

״עכשיו צריך לעבור על סיפור הכיסוי. תדקלמי לי אותו בבקשה.״ אמרה לילי בקול סמכותי.

״אני אייווי הוליאנס, בת 15, ועברתי לפה מבובאטון.״ אמרה פטוניה, או שמא אייווי.

״מעולה.״ חייכה לילי.

״עכשיו - אני צריכה ללמד אותך את כל מה שלמדתי בשלוש שנות לימוד, אז בואי נתחיל.״ אמרה לילי, ושתי הילדות רכנו מעל הקדרה המבעבעת.

		הפרק הבא